מוצא את עצמי מחפש איפה שאין כלום
הרבה ריבים קטנים שמשאירים טעם מר
ואז אני תוהה למה בכלל להמשיך עם האשליה שיום אחד תאהבי אותי
הכל אצלך זה משחק
את חיפשת אותי בשביל נקמה
ואני חיפשתי בך חלום
אולי אהבת את הבחור הלא נכון
פגעו בך וזה עשה לך רע
אחרי זה באת אליי בריצה
אחד בגד בך ולא אהב אותך באמת
היה לך גם רומן חולף
גם סטוץ ללילה אחד
וההוא ששיקר לך כל הזמן
אף פעם לא קיבלת באמת הזדמנות
אבל למה לעזאזל אני צריך לשלם על כל זה?
את חושבת שאת אוהבת אותי
ואני באמת רוצה להאמין לך
היה לזה טעם אמיתי... מה שהרגשנו
למרות שעם הלב לא באמת אהבנו
השקר הזה היה מתוק והתמכרתי אליו
אבל מאהבה אף אחד לא בורח
אז למה אנחנו צריכים להשלות את עצמיינו?
זה כאילו שאני מכריח אותך לאהוב אותי
הרגשתי את הצורך
הייתי עייף
הכמיהה שלי אלייה בילבלה אותי
כן, גם אני יודע לבכות
ביום שהכי הייתי זקוק לה היא פשוט עזבה
רציתי למות
יש אומרים שזה דיי טיפשי
להתאהב... להסחף אחרי הרגשות
לאהוב היום זה מצרך נדיר
כבר אף אחד לא מאמין שזה לנצח. האהבה
אבל יקירתי..
בדיוק בגלל זה אנחנו כל כך שונים
אז שיהיה לך בהצלחה:)
