משקפיים סגולים

אני כבר לא כאן, אני שם

בתוך הבועה אבודה בזמן

האחיזה שלך על הצוואר שלי

מרתקת אותי למקום מוזר בשבילי

המחשבות שלי כבר כואבות

ועדיין לא הרגשתי עלי מגע של אצבעות

בין ההצלפות סופרת לא סופרת

דמעות, ממלמלת אני או אחרת

הכאב מתפשט לכתם אדום

רוצה עוד שואל האדון

אני השפחה שלך כאן בחדר

אסמן אותך עוד קצת ויהיה בסדר

הוא לוקח נר ומדליק להבה מהבהבת 

מטפטף עלי גשם טיפות ואני כואבת

לשנייה צורב אני מורעבת

בבועה שלי אני מאבדת את הזמן

הכאב מחזיק אותי מחזיר אותי לכאן