הבנות חזרו שיכורות לדירה שחלקו לינדה ומליסה. הן תמכו אחת בשניה כשעלו במדרגות לקומה השנייה. הן התיישבו בסלון ולינדה אמרה לאיימי: הוא רוצה אותך, ראית את גודל החבילה שלו במכנסיים? וואו... והשרירים שלו ובכלל כולו ממתק לעיניים. הן צחקקו. מליסה אמרה: את יודעת מיהו איימי? לא, היא אמרה. הוא האלפא של הלהקה. איזו להקה שאלה איימי? להקת רוק? לא, להקת אנשי הזאב. אנשי המה? איימי, את חוזרת אחרי כמו תוכי, מליסה אמרה. אנשי זאב, כמו בסרטים? ירח מלא וטורפים אנשים? לא מה פתאום. לינדה הסבירה, הם אנשים רגילים שיכולים להפוך לזאב בשניות. יש להם חוקים משלהם והם בדרך לא מתערבבים איתנו בני האדם הרגילים. מדי פעם הם מחפשים חברה נשית, בעיקר בזמן הירח המלא, הם מיוחמים ביום הזה ורק מחפשים כוס לזיון. איימי התחילה להרגיש רע, הסתובב לה הראש. אני הולכת לישון היא אמרה. את לא רוצה לשמוע עוד על אנשי הזאב? הרי מחר את יוצאת איתו, לינדה הסתכלה עליה. מחר תספרו לי, כרגע מה שאני רוצה לעשות זה לצנוח על המיטה ולישון המון שעות. לילה טוב בנות, היא נפרדה מהן והלכה לחדר האורחים. היא חשבה לעצמה שמחר תשאל אותן עוד שאלות על אנשי הזאב, מעניין איך הוא יהיה במיטה? כמו חיה? פראי, חזק ו... היא הגיעה למיטה, חלצה מגפיים והורידה את הג'ינס והסוודר, העיפה את החזייה ונשארה רק עם תחתונים. הצליחה איכשהו להשתחל מתחת לשמיכות ועצמה את עיניה. דמותו עלתה בפניה והיא הרגישה שוב את המתח שעבר בגופה כשהוא נגע בה. היא דמיינה אותו נוגע בגופה בידיו ועושה לה כל מיני דברים שעד אותו יום רק פנטזה עליהם. קושר אותה למיטה וגורם לה לגמור שוב ושוב עד שהיא כמעט מתעלפת. מזיין אותה מאחור כמו חיה והמיטה כולה זזה. אני חייבת לפגוש אותו מחר כדי לדעת אם באמת התשוקה שהרגשתי אליו תתממש. העייפות הכריעה אותה והיא נרדמה.
לוק בלק חשב עליה כל הדרך חזרה לביתו. הוא חשב על הדייט שלהם למחר ורצה לתכנן הכל לפרטי פרטים כדי שהיא תהנה מכל רגע. הכל היה סביבה, הוא צריך היה לפתות אותה ולגרום לה להבין שהוא היחיד בשבילה. הוא הגיע לביתו וראה שדולק אור בקומת הראשונה. הוא חשב על הבטה שלו, קיסינג'ר ועל זה שהוא לא מוצא לו אשה. קיסינג'ר היה נמוך שמנמן וממושקף. כל העסקים של הלהקה נוהלו על ידו והוא היה מאורגן בצורה מדהימה. הכל תקתק ולוק ידע שהלהקה מנוהלת למופת מבחינה כלכלית כל עוד קיסינג'ר מנהל את העסקים. הוא היה מין טיפוס של רואה חשבון חנון וחסר חן. אך ברגע שאנשים הכירו אותו קצת יותר טוב ראו איזה בן אדם מדהים מסתתר מאחורי החזות החנונית. לוק סמך עליו בעיניים עצומות. הוא נכנס פנימה וראה את קיסינג'ר עובד ליד שולחן מלא ניירת. לך לישון כבר, הוא אמר. יש פה איזו בעיה שעלי לפתור. זה יחכה למחר, לוק אמר. אוקיי לוק, אני הולך. קיסינג'ר ערם את הניירות וסידר קצת. לילה טוב לוק הוא אמר, לילה טוב ענה לו לוק. הוא עלה למעלה לחדר השינה שלו. חלץ את מגפיו ונשכב ככה כמו שהוא על המיטה באלכסון. מחר, אראה אותה שוב ואריח אותה. היא תהיה שלי. הזאב הרים את ראשו ונהם, שלי, לקחת. שלנו אמר לוק, מחר.
