לפני 9 שנים. 6 במרץ 2015 בשעה 8:33
החברות שלי (וניליות לחלוטין) תקעו לי אתמול סכין בגב. אולי בכוונה אבל לפי דעתי לא. זה כואב והנפילה הייתה חזקה. דמעות זלגו בכמויות ובמקום לשמוח בפורים בכיתי בדמעות מרות. העיניים נפוחות והגרון מלעלע עם טעם הדמעות מאתמול. לא מנסה לנתח יותר מדי וגם לא לכעוס אפילו שהדחף הראשוני היה לשפוך הכל במקום ולצעוק עליהן. במקום זה שלחתי סמס "תהנו". החיבוק הגיע מקאסגירל היקרה שלי. כמה שהייתי צריכה את החיבוק וההבנה באותו רגע.
התקשרתי לבן שלי רק כדי לשמוע את הקול שלו כי מתגעגעת אליו. הולכת לבלות איתו את הסופ"ש ואולי נראה סרט ביחד.
פורים אמור להיות שמח, אבל זה לא קורה אצלי כרגע.
מנסה להרגע וכרגיל חושבת על סשן שיאפס אותי.
צריכה חיבוק וסשן כואב ביחד.
