טוב הם לא יראו את הפוסט אבל סתם חייבת לציין. יוצאים לחגוג להם במסעדה ופינוק של חנוכה אז מזל טוב הורים יקרים שלי ובאמת מאחלת רק בריאות, קצת פחות אדישות מאבא שלי וקצת פחות פולניות מאמא שלי ויהיה מושלם :)
הילד התעורר מוקדם וישר קם למחשב, אני המשכתי לישון ולהתפנק מתחת לפוך. הראש רץ עם מחשבות וחיוך. שולחת את הילד למאפיה מתחת לבית ומכינה לי נס.
הסבון שלי נעשה צמיג בגלל הקור וכן כל פעם ששמה ממנו קצת ביד חושבת ישר על משהו אחר, כל פעם.
חושבת על יום חמישי ועל הפגישה השנייה שלנו. הרפתקאות כאלו או אחרות שיקרו לנו. תסריטים בראש, זה מוכר לי, מחכה לרטט ולעונג וחרמנית. אתמול כשהקראתי לך את הפוסט שלי בטלפון זה היה מוזר. כאילו ניתוק מהטקסט שעבר לי בראש לבין אקט הקריאה עצמו, אולי ננסה את זה שוב כשאתה לידי ומזיין אותי תוך כדי ונבדוק אם עדיין יש ניתוק :)
חשבתי קצת גם על פוקימונים, הם מתפתחים תחת ההובלה של המאמן שלהם והניסיון שצוברים בזירה, אז התפתחתי ואני פוקימון ינשופי. לפי מיטב ידיעתי אין אחת כזו עדיין.
יום שלישי, תעבור מהר ורביעי טוס עוד יותר מהר.
אני לא משתפכת ולא מתרפסת, אני מציאותית. מסתכלת לך בעיניים ומבקשת שתוביל אותי איתך בדרך שלנו.
תיקון טעות 58 שנים, ברחה לי שנה :)
