לפני שנתיים. 6 ביוני 2022 בשעה 21:44
כשאני מלביש אותך במשהו זנותי ולוקח אותך החוצה, או כשאני חונק אותך ומועך לך את השדיים עד שאת צורחת בכאב, או כשאני נותן לך משימה להיות שרמוטה קטנה עם גבר מבוגר ממך בעשרים שנה שפגשת היום, זה רק כי אני יודע שאפשר גם בלי. אני נותן לך מקום להיות קטנה, ותמימה, ועטופה, ובטוחה. מקום שבו מכינים לך כוס של שוקו ומכסים אותך כשאת הולכת לישון. מקום נעים ולא מאתגר. זו קרקע לעמוד עליה, וממנה לעוף להרפתקאות ופנטזיות, אבל רק כל עוד את יכולה להביט חזרה למטה ולראות אותי.