כשאהיה אצלך יגיע הרגע בו תהיי כבר חמה ונוטפת, וגופך יבגוד בך ויצמד אלי בתשוקה נואשת, ואני אביט בעינייך ואראה שאת כמו חומר חם ורך שאוכל לעצב בצורת אצבעותי ושיני ואיברי ומילותי, ואת תתלי את עצמך מכל זיז ובליטה, חיה מיוחמת המחפשת פורקן, ותמשכי את עצמך אלי, ותאחזי בעדינות ובכוח וברוך ובגסות, ועדיין לא אחדור אלייך.
ואת תנהמי ותמחי, ותתחנני ותפרשי את עצמך פתוחה וכנועה, מוכנה לוותר על כל שריד מעצמך ורק להרגיש מלאה, מוכנה להראות לי את איכויותייך, להדגים את יתרונותייך, להוכיח את יכולותייך, שאדע שאת מסוגלת וצריכה ומגיע לך, וכמה שתהיי מיומנת בפיתוי הוא לא יסתיר את הרעב הבוער מתחת, ובמקום אישה פתיינית אראה נערה פעורת עיניים וגוף נתונה לגחמותי ולרצוני, ועדיין לא אחדור אלייך.
וכבר תחליקי עלי את כל גופך, איבר איבר, ובכל אחד מהם אני אניח את עצמי ואלחץ אותך, ואת תחשבי שהנה כבר ואפשק בין שפתיים מלוחלחות, ובמקום זאת אשאר בפתחך ואסוג, אשאיר שובלים ריחניים ושקופים על בשרך הרך ואת תרטטי ותגנחי ותזרקי את ראשך לאחור ואת רגלייך ואת זרועותייך השמוטות ואת השאריות האחרונות של שפיותך, ותכריזי את תסכולך בשאגה שתהדהד מתוך רחמך ותבקע החוצה מכל פתח חם ורפוי, וגם אני ארטוט ואגנח וארצה כבר למלא את נשיותך בזרם רותח מוחזק על בלימה, ועדיין לא אחדור אלייך.
ואת תתפרקי לרסיסים ותעטפי אותי, תסתחררי כמו סערה וציפורנייך יחפרו בי ושינייך יותירו בי סימנים וזעקתך תכה בי ופטמות ודגדגן יתפרקו בזרמים חשמליים, ואני אעמוד במרכז הסערה המסתחררת ואעטף בך כולי כמו יתד יציב ואתן לך להתפזר באוויר ולאבד את עצמך עד שלא יישאר דבר, שלא תהיי כלום יותר מלבד הצווחה והרוח והחשמל, ואז, כמו קפיץ מתוח המשתחרר בבת אחת, אחדור אלייך.
(קרדיט לתמונות: פטר הגרה)
