"את יודעת, כשהייתן משחקות ביחד בחדר של נוגי, הייתן תמיד כל כך שקטות. תמיד היית חברה נהדרת בשבילה."
הוא חפן את השדיים העגולים, הזקופים.
"אף פעם לא רבתן, והיא דיברה עלייך המון. כל פעם שהיית באה הייתי אומר לעצמי שנוגי בידיים טובות. איך הראית לה את המושב, הכרת לה את כולם בבית הספר, עזרת לה בלימודים, כל החוויה שלה פה היתה טובה יותר בזכותך."
האגן שלו עלה לפגוש את שלה. היא הזדקפה ונאנחה כשאיברו נקבר כולו בתוכה.
"זה חברות שלא הולכת בקלות, אני מקווה שתישארו חברות עוד הרבה זמן, גם אחרי הלימודים."
היא הניחה יד אחת על החזה שלו, מייצבת את עצמה, והתחילה לרכב עליו מהר וחזק יותר.
"אני יודע שלא הכל היה טוב בבית, בתקופה שההורים התגרשו. מאוד שמחנו שיכולת להיות פה. אני חושב שזה היה אז שהתחלתי לחשוב עלייך כמו על בת שלי."
זרם חשמלי רטט בה; רטיבות זלגה מטה במורד הזין הזקור; ירכיה התכווצו; ישבנה נחת עליו בקצב מהיר, פראי; הוא התמתח, גנח והקציף בעומקה.
הוא ליטף את עורה הלבן דקות ארוכות בזמן שהתנשפה, דומעת, שוכבת על גבה. הוא אהב לראות אותה ממששת את הזרע על שפתיה, כמו מוודאת שבאמת גמר בפנים. התאורה בחדר השינה שלו ושל ליה היתה טובה הרבה יותר מאשר במרתף; אור הירח חדר פנימה דרך החלון הפתוח והאיר את נטלי עד שבהקה.
מאוחר יותר, אחרי שהתנגבה והתגנבה חזרה לספה הנפתחת בחדר של נגה, יגאל גילה כתם רטוב שחלחל דרך המגבת על שמיכת הפוך. רבע לאחת בלילה, והיא עדיין לא בבית. מעניין אם תשים לב. הוא השאיר את הכתם במקומו, התכסה ונרדם כמעט מיד.