תמיד היתה לי הערכה מיוחדת לנשים שפורשות את תוֹכָן על מרחב גדול. סתם לתפוס מרחב בקולניות זה אקט אגרסיבי, לא מתחשב, המעיד יותר מכל על חוסר ביטחון. הרבה יותר נחמד היה כשהשאירה קופסה של קונדומים על השידה ליד המיטה כדי שאראה, והפכה במחי יד את החדר שלה למקום פנימי ואינטימי, נוטף מחרמנות, גם עם תריסר אנשים דחוקים בתוכו.
אני תוהה כמה מהם שמו לב והוכרחו להשתתף באקט המיני שלנו. דיברתי על נושא אקדמי באותו הערב, הרבצתי הרצאה של שעה וחצי, ובזמן שהיו מרותקים אלי חצי מהמעבד היה עסוק בספקולציה על זווית הפישוק שלה ובאיזה שעה בדיוק זה יקרה. מפאת הצפיפות, החייל החמוד, החבר המעצבן שהיה חייב לשאול שאלות דביליות על כל דבר והאינטליגנטית שבדיעבד כבר ידעה הכל מראש והצטרפה סתם בשביל הכיף ישבו על המיטה שלה. החייל היה בקצה, איפה שבכלל לא היה מפריע לנו. שני האחרים, כך הערכתי, היו בסביבות היכן שהתחת וכתף ימין שלה ימצאו את עצמם בהמשך הלילה. אולי שמאל אם נעשה גם דוגי.
היא הרימה לי לכל אורך הערב בקריאות התפעלות מכל פרט אגבי. אחרי הכל, היוזמה, ההחלטה להזמין אותי, המייל למוזמנים, המיתוג והכיבוד היו כולם שלה. הגיוני שעשתה כל מאמץ להעלות את הסטטוס שלי בתור מרצה מוצלח – היא רצתה להקים פרויקט חדש בדירה שלה ולהעלות את רמת הטסטוסטרון במחזור הדם שלי. היא השיגה את שתי המטרות. כל חיוך ממנה היה כמו ליטוף בביצים. שאלתי אותה שאלות, אתגרתי את היכולות המועטות שלה במתמטיקה והובלתי אותה בעדינות לתשובה באותו האופן בו, כשלוש שעות אחרי, הדרכתי את אצבעותי בין שפתיה ולחצתי על הדגדגן. פלא שהנוכחים לא עזבו בגועל למראה זיון השכל הבוטה הזה.
היא לחשה באוזני מתישהו שאהבה במיוחד את המשך הלילה אחרי שההרצאה נגמרה: השהיה הנון-שלנטית במרחב עם טקסטורה מינית, גלויה לחלוטין בשבילנו, ואיכשהו לא לאחרים. היה מעניין ומחרמן באופן מפתיע להישאר שם עד מאוחר, בהנגאאוט, עם קבוצת חברים קטנה וגבר אחד זר שהתעקש להישאר לעוד כוס קפה ועוד אחת. מתישהו הבנתי באחת למה הוא עדיין שם, בחדר השינה של אישה זרה, נשאר למרות הטפטוף האיטי של אנשים החוצה: היא נותנת לו להישאר, מחייכת אליו בחום כמו שידעה לעשות עם אורחים חביבים במיוחד וגברים שמצאו חן בעיניה, למרות שיודעת שלא יצא לו מזה מה שהוא מקווה, והיא עושה את זה לטובת העונג שלה ושלי. הזכרתי לה את זה מאוחר יותר, כשמשקל הגוף שלה נח כולו על האגן שלי והעמיק את החדירה. היא חייכה והסמיקה, ותוך כדי שרכבה עלי באיטיות, שוחחנו על הערב, על קופסת הקונדומים, על המרחב הדחוק, על הסיטואציה בה הכריזה שמאוחר וצריך לסיים וכולם מלבדי, כולל הזר עם התקוות הגבוהות ואינטליגנטית החמודה שידעה מה הולך לקרות בינינו, נעמדו לעזוב ולצאת מתוכה. היא זזה לאחור וצוואר הרחם שלה התחכך בקצה הזין, ושנינו גנחנו בעונג וכאב.