סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים מלוכלכות

לפני 6 שנים. 29 ביולי 2018 בשעה 0:56

חרמנות לילה חיפשה את פורקנה בתיבת המסנג'ר שלך, ובמהלכה גיליתי שאת בקשר מונוגמי, ונילי, מוצלח - ולהפתעתי גיליתי שאני לטובתך. במקום לקבוע מפגש בין איברי המין שלנו העלינו זכרונות מהפעם ההיא שמצאתי את עצמי קבור בתוכך לשש שעות תמימות, זכרותי מוקפת לסירוגין בפיך, נרתיקך ומעייך. איך התדרדרנו למערום מבולגן ומטונף של איברים מכוסי לטקס וחומר סיכה והפרשות גוף, אתגרנו את עצמנו למצוא דרכים חדשות לחדור, דרכים חדשות למתוח את גופך עד לקצה, למרות שאת לעולם לא מבקשת שאפסיק.

 

ועלו במחשבתי שתי מחשבות - הראשונה, שכעת אולי לעולם לא נספיק לקיים את הבטחתנו אחד לשניה להיפגש פעם אחת בלי שיקולי לו"ז ולהזדיין עד שתצא הנשמה, לראות באמת מתי הגוף והנפש מגיעים לקצה גבול יכולתם; השניה, שגם בשעה שחדרתי אלייך באלימות שלא הייתה מביישת כתב אישום לא באמת שלטתי בך, אף לא לרגע, ולמעשה היית היחידה אי פעם שזיינתי כשווה אלי. לא מעלי ולא מתחתי. שני מאהבים שהחליטו להזדיין ועושים זאת כל עוד הדבר נוח, ואחת מהם נהנית להיצבט, להיחנק ולהידפק בכל בליטה ושקע המתאימים לכך. את אולי אחת משתיים בודדות שהעניקו לי את גופן בטוטאליות שכזו. גופך היה שרוע לפני ומוכן לשימוש כמו בובת סמרטוטים. ואת היחידה שהעניקה לי אותו מבלי לאבד סנטימטר מההדדיות שבאקט הטוטאלי. וכעת גם זו חוויה שלא תחזור, אולי לעולם. גם מאהבות וניליות משתוקקות לשלוט ולהישלט, לעיתים מתחת לכסות מצטנעת או מתחסדת, אבל כמעט תמיד משתוקקות לחווית כיבוש.

 

אמשיך להזדיין כך, בצורה שאצליח, וארשה לעצמי לכבוש גבירות מגונדרות ונסיכות עדינות שיעניקו לי מברכתן. אבל מדי פעם אזכר בזו שמולה היה מספיק שנהיה רק זין וזרועות וכוס ושפתיים וחור של תחת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י