לפני 7 שנים. 27 בנובמבר 2016 בשעה 0:14
בעולם שלי יש פיות וערפדים.
אולי גם שדונים אבל בטוח יש שדים.
העולם שלי חשוך עם דברים מנצנצים, אני לא כל כך בטוחה איך מתארים את זה במילים.
בעולם שלי זה בסדר להיות בובה באזיקים.
בעולם שלי זה מרגיש טוב להיות חפץ לרגלי שולט שעושה לי פרפרים.
העולם שלי מעוות בעיני אנשים שחיים בעולמות זרים.
העצמה בעולמי נוצרת ממקומות נמוכים.
מיניות אצלי מקושרת עם אגרסיביות ויצרים רעים.
אהבה בעולמי נוצרת מהקרבה וויתורים.
בעולם שלי אני מאושרת כשאני סובלת ונהנת לעיתים צורחת מכאבים.
בעולם שלי אני קשורה בסרט לרגלי המיטה מרצונות בלתי נשלטים.
בעולם שלי אני נשברת כשאותי מחבקים.
בעולם שלי אני משתוקקת לרצות אחרים.
ובכל עם בלגן הזה, העולם שלי מסודר במדרונות צרים.
המקום בו הראש פתוח לאופקים חדשים.
ושינוי לא מפחיד אותי, רק בעולמות אחרים.
העולם שלי הוא אגדה קודרת לעומת עולמות זרים.
אבל האושר שלי נמצא בו, גם אם הוא נראה מוזר לאחרים.
