דברי ימי מנזר

הרוח והחושך ומים
זוכרים מליל אתמול את צעדך
הקצף שמחה את עקבותיך
יודע שהיית כאן לבדך

אני כעיור אחריך הולך
רוח בחושך נושקת לפני המים
שוב לא יאיר אלי בחוף בעוברך
צחוק­החבצלת בשחור­שערך

המים והרוח והחושך
אמרו לי שעברת כאן יחפה
מדוע לא הייתי כאן ללחוש לך
חכי לי, נעצבת ויפה

אני כעיוור אחריך הולך
רוח בחושך נושקת לפני המים
שוב לא יאיר אלי בחוף בעוברך
צחור­החבצלת בשחור­שערך

החושך והמים והרוח
עונים לי בחידה שאין לה סוף
הו מה הם הקולות אשר קראו לך
בלילה בלי ירח אל החוף

אני כעיור אחריך הולך
רוח בחושך נושקת לפני המים
שוב לא יאיר אלי בחוף בעוברך
צחוק ­החבצלת בשחור­ שערך

קניתי אתמול את הדיסק של שלשיית גשר הירקון "אהבה ראשונה" (יש לי חולשה למה שנקרא "שירי ארץ ישראל"). השיר הזה, בעצם כל הדיסק הזה, ההקלטות הישנות האלה, מזכירים לי את ימי שבת בבוקר בילדותי(גיל 4-10), הייתי בא למיטה של ההורים שב"ד היו עסוקים בקריאה באותו זמן, היינו שומעים את השירים היפים האלה ואת התוכנית של המערכונים, אחת התקופות היחידות שזכורות לי שהייתי באמת מאושר ומלא שמחת חיים ילדותית. אני מנסה לזכור מתי הפכתי כל כך ציני? מתי כל כך חשדן ומופנם? והאם זה היה חלק מתהליך שעבר על כל המשפחה ואני פשוט הושפעתי ממנו, כי אני לא רואה כל סיבה אובייקטיבית לזה שזה קרה.

1. האם התמונה היחידה המאושרת שיש לך היא זו עם החבר המיתולוגי ? כי אני רואה את זה כבסיס רעוע ליחסים ארוכי טווח "כן, איך שראיתי את התמונה שלה מחובקת עם סמיר והחיוך הרחב שהיה לה, ידעתי שנהיה מאושרים יחד".
2. מה זה לעזעזל "ילדה אישה"?!?! ואיזה פדופיל את מנסה למשוך?!
3. למה כל הנשים מחפשות את אותו אחד עם "הומור, רגיש וטוב לב" ומתאהבות בזה שההומור שלו מוגבל לבדיחות עליהן, הרגישות וטוב הלב שלו מזכירה איש פלנגות במחנה פליטים פלסטיני ?
4. למה אצל כולן כתוב שהם אוהבות ללכת לתאטרון, מוזיאונים וקונצרטים, אבל כל פעם בפילהרמונית אני רואה רק בני 50 ומעלה, המוזיאונים על סף פשיטת רגל והתאטראות חיים על תקצובי ממשלה?

טוב, אחרי כל זה, כמה מילים על עצמי.
פולני סובל (כן, יותר מכם!), שלא שייך (גם לא לפה) ולכן מסוגר במנזר שתיקתו רוב הזמן.
בטח אני עושה לעמי אאוטינג רציני עם הבלוג הזה, כי את סגנון הכתיבה שלי קל לזהות, אבל מה לעשות, אלה החיים, ומי אמר שאאוטינג זה רע?