קצת ממני

אני מפנטזת המון..

לרוב על נשים.. 

על הרוך, על היופי, הגניחות, הגוף, העיניים... 

על לפרוס אותה על המיטה ולשחק בגופה הקטן.. 

על למתוח את ידייה למעלה ולנשוך את שפתיה...

על לפתוח את רגליה ולחדור הכי עמוק שיכולה..

על למעוך, לנשוך, למצוץ לה את חזה..

על הפנים שלה בין הרגליים שלי, עיניים אליי... 

על הטעם שלה.. הדגדגן המנופח מחרמנות..

מהיום שמכירה אותו מפנטזת עליו...

על הגוף שלו... תאוות בשרים. 

בעיקר אחרי שהתכתבנו ונחשף עוד פרט.. או שנשלחה לי עוד תמונה..

בהתחלה פנטזיות וניליות על מגע ועונג..

לאט לאט גם פנטזוית שנותת לו לעשות בי הכל.. אולי גם מכינה את עצמי למה שיכול להיות שם.. 

לא מתה על הפתעות...

אבל אחרי שנפגשנו, היו פנטזיות על הקיים.. על הכתוב...

שוב זה המשחק שלו בי.. זה החיוך והעיניים והצורה שטורף אותי..

איך שמרגיש הגוף שלו, ואיך שנשמע הקול שלו, הטונים.. הספנקים...

להיות בידיים שלו ועד הסוף.. כמה שירצה ומתי שירצה, גם המון פעמים משנה את הסוף...

אבל אתמול! 

אתמול היה השיא!!

אתמול נדפקתי לגמרי.. 

פנטזתי על שיכאיב.

פנטזתי על הרעש שיש כשהוא... ועל השריפה על הישבנים.

פנטזתי על הכאב בפטמות.. על הנשיכות והמציצות שלו שמרגיש כאילו הוא תולש לי אותן מהמקום ושומר למזכרת.

בפושפוש... כשהו נכנס יותר ומכניס יותר ויותר ויותר שכבר לא יכולה.

אולי כי עוד יש כאב מעומעם... כזה שמזכיר לך מה היה..

אולי כי עדיין שורף כשמשתינה...

אולי סתם כי מתגעגעת אליו.