הוא רגיש, סקסי, יפה, עדין, אלים, קשוח, רך, כועס, שליו, שנון, חכם, פאקינג גאון, מבין, אוהב, מעניק ויש בו עוד כל כל הרבה.
לצעוד את הצעד היה מתוך מקום של לזעום על המין הגברי, רגע של כעס ממשי על המין הגברי, והוא גבר. מעין נקמה במין הזה.
מעולם לא חשבתי שהחיבור יהיה כזה חזק, כזה סוחף, כזה עמוק, כזה...
מוצאת את עצמי נעה לצלילי ניגוני קולו.. מוצאת את עצמי רוצה להיות שלו, מוצאת את עצמי מרצה אותו [לפחות מנסה ממש חזק] רק ש...
שלא ירגיש את הפער, שלא ירגיש את ״הבעיה״, שלא ירגיש לשניה...
מעולם לא התחברתי לנרקסיסטים, אולי כי אני אחת כזאת, שכשמסתכלת במראה מסוגלת להתחרמן מעצמי... אז כזה אחד שכששנינו מול המראה הוא מסתכל עליו ואני עלי... חחח.
לא, ״תסגוד לי״ זה יותר מה שמתחברת אליו... אבל הוא, כל כך הבנתי למה סוגד לעצמו בדיוק כמו שאני עצמי סוגדת לי.
שלמות.
זה היה מהיר. מאוד מהיר.
זה היה חזק. הכי חזק שאפשר.
זה היה טוב. כל כך טוב להתמכר.
גמילה מסיוטים כאלה מושלמים יש?
די דחוף לי...
