התעוררתי בקושי... שיט, השעון המעורר באייפון לא הצליח להעיר אותי, אני מאחר!
אם כבר אני מאחר, חשבתי לעצמי, עדיף שאנצל את הבוקר עד הסוף, התקלחתי, התארגנתי ויצאתי לדרכי.
נכנסתי ב10:20 באמצע ההרצאה, אף אחד לא ממש שם לב או שכך לפחות חשבתי.
בהפסקה קיבלתי טלפון, עניתי בהתרגשות וחשש מעורבים זה בזו..״הלו?״ קולה של נורית נשמע מהצד השני ״בוקר טוב לך, החלטת להצטרף אלינו סוף סוף?״ התמהמהתי בתשובתי ולא הייתי בטוח אם כדאי לי לשקר או להתוודות ולהגיד את האמת...
נורית לא חיכתה לתשובתי ״תגיע אלי בבקשה היום בחמש אפס אפס, אני אראה לך מה מגיע למאחרים, להתראות״ ניתקה.
הגעתי ב16:40, המתנתי כרבע שעה בחוץ ואזרתי אומץ, דפקתי על הדלת..
נורית פתחה ״ערב טוב״ אמרה בקול אסרטיבי, היא לבשה מכנס טייץ כחול שהבליט את הקימורים המרשימים שלה ואת ישבנה הגדול.
היא לא בזבזה זמן, תפסה אותי מהאוזן ותוך כדי שהיא נוזפת בי ״כנראה שלא הייתי ברורה לגבי איחורים״ הובילה אותי מהאוזן אל החדר הסמוך.
בעוד אני עומד היא הפשילה בכוח את המכנס והתחתון שלי , כופפה אותי מעט, והחלה להנחית מכה אחר מכה על ישבני, בקצב מהיר ובחוזק מרשים, ״אני אחנך אותך!״ נזפה תוך כדי שהיא ממשיכה להאדים את ישבני.
אמנם היא המשיכה בענישה דקות ספורות אך זה הרגיש כמו נצח עבורי, כאשר ניסיתי לשלוח יד בכדי להגן, כריפלקס, על ישבני - היא ריסנה אותי עם ידה והחזיקה את ידי מאחורי גבי תוך כדי הגברת הקצב והעוצמה... הטוסיק שלי בער, ממש בער.
״אני אדאג שלא תוכל לשבת! מהיום אתה מתעורר בשעה קבועה ומדווח לי שהתעוררת! אוי ואבוי לך אם אגלה שאיחרת שוב או שלא תודיע לי בזמן שהתעוררת״ הסבירה בקול שקול תוך כדי המשך הענישה.
היא העמידה אותי בפינת החדר והורתה לי לשלב ידיים מאחורי גבי.
״אתה לא זז ולא משמיע ציוץ, לא סיימנו״
נורית יצאה מן החדר, הישבן שלי שרף מהעונש, הייתי בסוג של הלם מאחר ולא ציפיתי לעוצמה כזו.
הרגשתי את הבערה מתפשטת מהלחיים של הישבן לעבר החור המצומק שלי.
לאחר מספר דקות היא חזרה, התיישבה בכסא שמאחורי.
״הבהרתי לך מההתחלה שאני מצפה ממך ליותר מזה, זה לא מקובל לאחר ללימודים ובטח שלא מקובל לשקר או לא לספר לי על זה, לא אוכל לעבור על כך בשתיקה, אנחנו לא סיימנו להיום, אתה תקבל עכשיו עונש מעט יותר חמור אבל זה הכרחי, לא רוצה לשמוע יבבות, זה מגיע לך״
היא שלפה את החגורה שלה מהמגירה והנחתה אותי לשכב על הבטן על המיטה הסמוכה.
צייתתי ונשכבתי מיד.
״הבטחתי לך שכחלק מהדאגה שלי לך אתה גם תקבל עם חגורה בטוסיק כשצריך, זה ייראה לך קיצוני אבל זה הכרחי וזה לטובתך״
היא החלה להצליף בישבני עם החגורה, תחילה לאט אך לאחר מספר הצלפות הגבירה את הקצב ואת העוצמה, התחלתי לגנוח ולצעוק לאחר כל הצלפה, בכל פעם שניסיתי להגן עם ידי על הישבן חטפתי הצלפה על הירכיים...
״תשכב בשקט ותקבל את העונש שאתה יודע שמגיע לך! מי שמאחר מקבל אצלי בטוסיק עם חגורה״
המשיכה להצליף, הטוסיק שלי בער ושרף, המחשבה על הרגע שאחרי התחילה להציק.
״אני מצליחה להעביר לך את המסר??״
שאלה תוך כדי שהיא מנחיתה עוד הצלפה ,
״כן המחנכת״ עניתי בקול שברירי..
היא הפסיקה עם ההצלפות, תפסה בחוזקה את אחד מצידי הטוסיק שלי והתכופפה לכיוון אזניי,
״אני מאוד מקווה שלא אצטרך להסביר לך שוב באותה צורה, אבל זה תלוי בך חמוד שלי״.
היד שלה על ישבני הרגישה כמו להבה.
״על הרגליים״ פקדה, נעמדתי בפרצוף מעט מבוייש , השפלתי מבטי...
״תרים את הראש, אין לי כוונה להשפיל את הרוח שלך אלא להיפך, העונש הזה לטובתך״
הרמתי את הראש, הטוסיק בער.
״בסדר בסדר...״ פלטתי מפי...
״סליחה?״ נורית הרימה את קולה ״שמעתי טון מתחצף?!״ , ״ממש לא המחנכת, סליחה״
עניתי, ״אני רק אבהיר במידה ולא הייתי ברורה עד כה, אם תתחצף אלי העונש שקיבלת עכשיו ירגיש ככלום ושום דבר לעומת מה שמחכה לך, ואני מתכוונת להוסיף לך את הרגשת הבערה שאתה מרגיש עכשיו על הטוסיק- לתוך הטוסיק. בעבר הייתי שמה סחוג בטוסיק לחצופים אבל במקרה שלך אני חושבת ששורש ג׳ינג׳ר מגולף ורטוב שיינעץ עמוק עמוק בחור הפעור שלך - יעשה את העבודה, ראה הוזהרת!״
״כן המחנכת״ עניתי תוך כדי שהרגשת צריבה פסיכולוגית חודרת לחור שלי.
״אני לא בטוחה שהבנת״ ענתה, ״על הבטן על המיטה ומהר״
נשכבתי על הבטן שוב ״לא לזוז חמוד, אני רוצה לוודא שהמסר הופנם״ היא יצאה מהחדר.
חזרה לאחר דקה ארוכה, הניחה על כפות ידיה כפפות סיליקון, העמיסה כמות של חומר סיכה על כמה מאצבעותיה , פערה את הטוסיק שלי עד שהחור השובב שלי נפער אל מול עיניה, היא החלה בהחדרת האצבע עמוק בקצב אחיד למעמקי ישבני, לאחר כמה תנועות עדינות החדירה 3 אצבעות בבת אחת, זה גרם לי לשחרר צעקונת וגניחה חדה,
״ששששששש חצוף, לא לזוז״ הרגשתי את הישבן שלי פתוח, עדיין בוער מהענישה שקיבלתי, והיא- מנווטת את דרכה עמוק לתוך ישבני, ״בפעם הבאה שאחשוד בחוצפה מצדך - האצבעות לא תהיינה עמוסות בחומר סיכה אלא בחומר צורב, אנחנו נוודא שזה היה האיחור האחרון שלך לתקופה הקרובה ואם תצטרך תזכורת אז תקבל אותה דרך הטוסיק״
היא שלפה את האצבעות מישבני, לחור לקח מספר רגעים כדי להצטמק לגודלו הטבעי, הרגשתי כל כך פתוח .
״עכשיו בכל פעם שתנסה לשבת תזכר בעונש הזה וזו בדיוק מטרתי חמוד שלי״
היא עזרה לי לקום וניחמה אותי בחיבוק עם יד אחת על העורף שלי וידה השנייה מלטפת בעדינות את הטוסיק הבוער והפתוח.
״קדימה, תתלבש ותצא לדרכך, איך שאתה מגיע הביתה אתה דואג להשלים את החומר שהפסדת הבוקר, במידה ולא כך יהיה אבין מזה שהמסר לא עבר באופן חלק ואני אאלץ לחנך לך את הטוסיק בצורה יותר משמעותית, ואני מבטיחה לך שמה שחטפת עם החגורה היום מהווה רק הקדמה, וכמובן מה שיפלח לך את החור בפעם הבאה לא יהיה רק אצבעותיי.״
כמעט ולא הצלחתי ללבוש חזרה את התחתונים והמכנס שלי, שלא לדבר על לנהוג חזרה הביתה..
כשהגעתי הביתה קיבלתי SMS:
״חמוד שלי, אני מקווה שהבהרתי את עצמי היום.
העונש שקיבלת היה רק טעימה ממה שתקבל בהמשך אם לא תתיישר ותחזור לדרך שאני מתווה,
לאחר קריאת ההודעה הזו, אתה נכנס להתקלח, משלים את החומר הלימודי שפספסת, ומחדיר את הפלאג האנאלי שקניתי לך , אתה הולך לישון איתו היום ומוציא אותו רק באישור שלי.״
המשך יבוא...
