צלצול הטלפון העיר אותי, אין שום סיכוי שהייתי מתעורר אחרת...
״הערתי אותך? אתה בבית?״ היא שאלה מהצד השני של הקו, ״כן..״ עניתי ״אני לא מרגיש כל כך טוב״ שיקרתי ותירצתי, ״כואבת לי הבטן ואני חושב שיש לי חום״..
״אני מבינה״ היא ענתה ״עוד מעט אגיע ואטפל בך״, נרגעתי...
היא הגיעה למיטתי לאחר כחצי שעה כשבידה מספר חפצים שלא הצלחתי לראות היטב מזווית מבטי.
״קדימה, בוא נבדוק את מצבך, נראה לי קצת מוזר שאתה לא מרגיש טוב בדיוק לאחר שביקשתי ממך לנקות את הכלים אתמול בערב ולעשות כביסה..ממש צירוף מקרים ומה עוד שאני רואה שלא עשית דבר ממה שביקשתי״
היא שלפה מדחום והתיישבה על המיטה ״קדימה, אתה מכיר את הנוהל״ אכן הכרתי, הפשלתי אט אט את מכנס הטרנינג והתחתון ונשכבתי על הבטן על ברכיה.
היא פערה את חור הטוסיק שלי בחוזקה, פילסה הרבה יותר מקום ממה שהמדחום זקוק לו בישבני... התרגלתי לקבל ממנה בישבני דברים עבים וארוכים יותר ממד החום הזה אך היא דאגה שהפעם ארגיש את המדידה, היא נעצה את המדחום עמוק והמתינה מספר שניות
״כמו שחשבתי..36.6...״ הזהרתי אותך בעבר מלשקר לי.. עכשיו אתה תענש. גש והבא מהחדר הסמוך את מברשת השיער, בריצה קלה״
צייתתי וחזרתי כשבידי מברשת השיער הכבדה זו שעשויה מעץ וכבר האדימה את ישבני לא פעם ולא פעמיים.
״מפליא אותי שאתה אוזר מספיק אומץ בכדי לשקר לי...אני אדאג שזו תהיה הפעם האחרונה, אתחיל ממכות בטוסיק שאתה לא תשכח הרבה זמן ואחר כך נעבור לחנך את הטוסיק החצוף הזה מבפנים״
היא החלה להכות אותי עם המברשת הכבדה על פלחי הישבן שלי, מחליפה בין הפלחים כל מספר חבטות, כמעט שלא אפשרי לא להגיב על כל חבטה...
״לא אשקר לך יותר..״ אמרתי כשעמדתי להשבר ולבכות מהמכות הנמרצות שהיא החטיפה לי.
לאחר שסיימה להחטיף לי הניחה יד על ישבני השורף, האצבע שלה עברה לאורך החריץ שלי , היא אמרה בקול כמעט לוחש ״עכשיו נעבור לפנים הטוסיק״ היא ניגשה אל מחוץ לחדר לכמה דקות וחזרה כאשר סטראפ-און אימתני תלוי בין המפשעות שלה ״קדימה, פנים דבוקות לרצפה, טוסיק למעלה!״ , עפתי לתנוחה המבוקשת, היא מרחה בחבטה מעט חומר סיכה על החור שלי והחלה להחדיר את הכלי שלה לאט אבל בקצב אחיד, הרגשתי שהחור שלי בגודל של כדור טניס, הרגשתי שאני לא יכול יותר, גחנתי ונאנחתי ״אתה רוצה לצעוק?״ שאלה באופן רטורי ״אני אתן לך סיבה לצעוק״ היא החלה דופקת אותי, טוחנת לי את החור שרק לפני כמה דקות היה בגודלו הטבעי והקטנטן, מעבירה אותי פתיחה של ממש, האורך של הכלי עמו זיינה אותי היה מרשים מאוד, היא שלפה את כולו החוצה לאחר מספר דקות של טחינה יסודית, אמרה לי להשכב על הגב, הביטה לתוך עיני...״אם היית יכול לקבל עוד הייתי נותנת בך גם בתנוחה הזו...״ אמרה בטון שלא התאים לה בדר״כ... ״אתה הולך לפינה, פנים לקיר, לא מנקה את החור ולא כלום... תחשוב על ההתנהגות שלך, מאוחר יותר אגיע לתת לך חוקן שיטפל בכאב הבטן״ אמרה תוך כדי קריצה שמשמעותה שידעה ששיקרתי.
וכך עמדתי, פני לקיר, טוסיק אדום/סגול , חור פתוח לרווחה, ממתין להמשך.
