אנחנו שרועים על רצועת חוף צרה, תחומה בין קו המים וצוק גבוה. את שולחת מבטים חוששים לאופק החולי שבצדדים. אני חופן את מפגש ירכייך הרטוב וברור שהחשק שהצטבר בך יגבור על כל חשש. את מעבירה יד על הזקפה המתקשה בתחתון הצמוד, הזין שאת כל כך אוהבת, חולצת אותו מכלאו ופולטת גניחה למראהו. את כל כך תגובתית, הלכלוך והתמימות שלך רודפים-מתחלפים ביניהם כמו הצד החשוך והמואר של הירח.
מהסלעים שמימין מזדקר צל גבוה, אם אני זוכר נכון זה עמוד, ואם לא - שיהנה מהכלבלבה הקטנה שלי. על ארבע. אני מקפיד לסדר את החצאית על גבך התחתון כך שתמסגר את התחת הקטן והעגלגל ומנחית מכת איבר על פתח הכניסה הורוד והעסיסי. צליל השפרצה מגלה לי שהוא רך ומשומן כמו שצריך. בדרך כלל זה הזמן להתעלל, להשתהות, ללכת מסביב. הפעם אני הולך ישר לעניין. די בקצה האיבר כדי לנפק את המנגינה הערבה הזו, של עונג בלתי נשלט. פי הטבעת שלך מתכווץ ומתרחב במקצב לא סדיר, ויש עוד מספיק זין בחוץ כדי לשמור אותנו רחוקים יחסית, לאפשר לי להנות כצופה בראליטי הפורנו הלא כ"כ פרטי שלנו. באמצע הדרך מתחיל לכאוב לך. הכוס שלך קטן עליי בכמה מידות. כשאני מספר לך את זה באוזן הוא מתכווץ עוד יותר. את סוחטת אותי, מבקשת ומקבלת את המנה החמה שלך על החזה, בקילוחים עבים ששמרתי במשך כמה ימים רק בשבילך.
את הדרך חזרה אנחנו עושים בעירום מלא, כשרק מגבות רטובות לגופינו. איפשהו באמצע נסיעת 20 הדקות הביתה נוצר רווח שקט בין שירים והמוח משתעמם מהר, זועק לגירוי. אני מסתכל עליך מסתכלת מהחלון, רגועה מדי. הגיע הזמן להפר את השלווה. אני שולח יד ומפשיל באחת את חלקה העליון של המגבת. אורות דרך וצללים רוקדים על צמד הבליטות הקטנות והנעריות. הדרך מהירה וכלי רכב טסים מימין ומשמאל, לא גבוהים מדי, בינתיים. צריך לחשוף יותר. יד ימין עוזבת את ההגה ומפשקת את רגלייך. שוב שאיפת אוויר מופתעת, את נדלקת ומתחילה להרטיב, או שבכלל לא הפסקת. אני מחזיר את היד אל ההגה רק אחרי שאני מוודא שאת ממשיכה לגעת בעצמך במקומי. מאטים למחלף מרומזר, כל נהג מקבל זמן הצצה הולך ומתארך, שנייה, שתיים. עוצרים ברמזור, מימין מתקדמת לה בזחילה משאית. לא יודע מה הספיקו לראות משם בשניות הארוכות האלה, אבל חבל שזה לא אוטובוס, אני ממלמל לעצמי באכזבה.
במקלחת את ילדה מפונקת של אבא'לה, רוצה את הזרם כאן וכאן ובעיקר שם, איפה שמדגדג. אני מתחבר לתפקיד ומרטיב אותך, פרינססה קטנה, בהתאם לבקשותייך. שכבת חול זרוי על זרע מתמוססת מגופך ואת הופכת אט אט מבובת מין מטונפת לילדונת צחורה ונקייה. עינייך בורקות אליי מבעד מסך של ריסים עבים שהמים איחדו לקווצות. פיפי את רוטנת, אני מחייך. תעשי. את מנסה להוציא אותי מהסרט, אבל אני מודיע לך שאת שבויה בתוך ריבוע המקלחת. את מנתרת קלות במקומך, רוקעת בירכייך באיפוק חסר אונים. הנה, אני לא מסתכל, אני עושה בקושי רבע סיבוב קטן ולגמרי מסתכל. זעף, צחוק ולבסוף השלמה נטולת ברירות בתיבול חיוך של הקלה.
הרגעים היחידים בהם מתהפך מאזן הכוחות באים כשאת יושבת לי על הפנים. אין שום סיכוי בעולם שאוותר על ההנאה שבלהעביר רטט כזה בנשמתך. את רוכנת קדימה מעליי והחזה הניצני תלוי מעליי בין קו המבט שלנו. מבטך מכושף, מקובע, כמו מנסה להתרכז ולקלוט כל פריים שהעין משדרת. את רוכבת קדימה ואחורה ומגישה לי לסירוגין את חורייך, פעם את זה ופעם את זה, ואני מקדיש לכל אחד מהם את תשומת הלב היחודית לו. את נעה בקצב מתחלף ואני עוקב אחרייך בתשומת לב מקסימלית כדי להרקיע את הנאתך לשחקים. פעם רודף ופעם נרדף עד שאת מזדקפת באגן יציב ומצמידה אותי ללא יכולת לנוע מלבד הכי עמוק שאפשר, לתוכך.
בעוד כמה דקות נעצור ליד ביתך ושוב ניפרד למי יודע כמה זמן, אבל המבער הקטן והחלק שלך לא מראה סימני רגיעה. שוב את אוספת את האיבר המזדקר דרך רוכסן הג'ינס אל בין שפתייך ומטפלת בו במיומנות של מעריצה מושבעת. ידיי לא עוזבות את ההגה. רק בחניה, בטווח הראייה של ההורים שלך, את מסכימה להירגע ולעבור לעבודת יד לאור יום ולעיני כל שכן מנומנם מזדמן. טיפות זרע אחרונות נסחטות ממני אל גב ידך, אותה את מקרבת בחיוך מתגרה לשפתייך. בהילוך איטי מאין כמותו קצה לשונך מבצבץ דרך טורי השיניים החשופות. פעם הבאה את כבר תורידי את זה בצ'ייסר.
