לפני 10 שנים. 5 באוגוסט 2014 בשעה 16:34
כי לכולנו יש סיבות אם נרצה, להסביר את המלנכוליות וההסתגרות
אך בינינו, הסיבות אינן מספקות.
אינן מספקות את ההסבר לו אנו מצפים.
רק כדי שנרגיש טוב יותר בתוך העצבות הזאת.
זאת ממש מגפת העצבות הבלתי מוסברת
קלה וחולפת?
כמו שיעול טורדני או גירוד ביום לח
ולרגע אם עצרת וחשבת, "מה קורה לי?", סימן שנדבקת
וככל שתעמיקי פנימה, תחושי איך הריקנות מכרסמת ואוכלת את האין.
תחושה שמעוררת בי אסוציאציה לסרט "חוש מושלם" בו כל החושים שלנו נעלמים מאיתנו אחד אחד,
ורגע לפני העלמות החוש האדם חווה פרץ חושי-חווייתי-חייתי-אלים ואז שוקע בדיכדוך.