צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מבבלגת לעצמי את השכל

על הזין שלי אם אתם קוראים או לא.
לפני 17 שנים. 1 בינואר 2007 בשעה 21:13

שאני מיוחדת
אבל לכולם יש פתאום מנויי זהב..

עינייני יום הולדת

אז נגיד מזל טוב על הדרך

לפני 17 שנים. 1 בינואר 2007 בשעה 19:36

לכל מקום שאני הולכת אני נתקלת בשיחות על סקס?

כן כן ויקומו כל הפסיכולוגים ויטענו כי אני יוצרת את זה בתת מודע...
אבל היום זה היה השיא!!!!
הוא התקשר אליי בצהריים
קבענו לערב
"כן בטח,אני אהיה בבית,תגיע בשמונה,לא יותר מאוחר כי יש לי תכניות"...
שבע וחצי קיבלתי ממנו טלפון..
אני מגיע.
נכנס..
מתיישב
מתחיל לזרוק בדיחות
אני בעמדת הקשוחה:
"לא תצליח למכור לי כ"כ מהר" בבד בבד שאלתי :"מה תשתה? תה או קפה?"
מתיישבת,עם עוגיות בצד ...
הוא מוציא את הטפסים...
כן כן
כללית מושלם.
ביטוח
עברתי קופה..
אז הוא לבטח אותי,
ואיכשהו הוא התחיל לספר לי על מסיבות חילופי הזוגות שהוא נוהג לבצע..
גבר מבוגר ששותה את החיים,איזה שותה,גומע,כמו גמל.
ניסה להתחיל איתי ככה בין השורות,בין חתימה לחתימה
ניסה לזהות אם יש מצידי התעניינות וטרח לציין כל פעם שהוא לא נוהג להתחיל עם לקוחות.
יה רייט!
היו קטעים ששיחקתי אותה 'פגרת,רק בגלל שלא היה לי כח להתחיל את מסכת הסירוב
ורמזתי לו בעדינות שאיתי אין לו מצב.
למה בעדינות ? כי הוא לא רמז במפורש...
עניין של רבדים בתוך הדו שיח.

הוא הלך.
מה היה כאן?
אה,כמעט שכחתי,יש לי סקס בראש ופוליסת ביטוח ששכחתי שנחתמה.
הוא עצמו לא עניין לי את התחת,אבל...
אחרי שציינתי בפני חברה שלי בשבוע שעבר שאין לי ליבידו בזמן האחרון..
הגיע עכשיו בוסט עצבני של ליבידו.
ולא בא לי להזדיין עם עצמי הערב.

נו שוין

.

לפני 17 שנים. 1 בינואר 2007 בשעה 7:55

אה!!!!
ידעתי ידעתי,היא באה הבוקררררררר
היא מציצה לי מהתריס
איפה היית י'בת XXXX ?
לא נורא לא נורא,העיקר שאת כאן
ועכשיו תפשירי אותי
עד כמה שאפשר בתוך כל הלבן הזה

לפני 17 שנים. 31 בדצמבר 2006 בשעה 23:44

כשאני יושבת מול התנור כאן קפואה מבפנים?
שואלת את עצמי אם אתה חושב עליי
אם אתה זוכר את הסילבסטר שהיה לפני שלוש שנים
אם אתה נזכר בז'אן שאר הצרפתי,העוד של דיוויד ועל ההתחלה שלנו שלעולם לא הגיעה לסוף.
אפילו לא לאמצע.
שואלת את עצמי אם עבר בך בזיק,ולו הכי קטן של זכרון עמום של קיבוץ הXXX ,גשם שלווה בבית חמים ושיכר תפוחים מהביל.
שואלת את עצמי מה היה קורה לו הייתי מתנהגת אחרת,לו הייתי נותנת לך להתקרב אז..
האם היית בוחר להיות איתי היום?
שברת לי את הלב בחור יפה...
תמיד רצו אותי
אתה היחיד שלא..
אולי בגלל זה אני פאקניג תקועה עליך?
מה יהיה?
מתי אפסיק לכתוב עליך?
מתי אפסיק לחשוב?
להתבוסס במיצי תחושות ההחמצה?
מתי תבוא אליי?
אם בכלל?
מתי יגיע הבחור שיגרום לי לשכוח ממך?
למחוק אותך כאילו היית השוליים של הכביש?

מתי??

לפני 17 שנים. 31 בדצמבר 2006 בשעה 23:33

חזרתי ממשמרת די עמוסה.
ידעתי שככה זה יהיה
בכוונה בחרתי לעבוד היום בערב
בכדי שתגיע השעה שתיים עשרה בלילה ולא אצטרך להביט לבן זוג שאין לי בעיניים.
רק בכדי שאוכל לברוח מתחושת הלבדות
לא בדידות (יש לציין)
הלילה ברחתי מהשנה החדשה
לילה של זוגות.
ואני במקסימום זוגיות עם עצמי.
אז לקחתי סלט מהעבודה
חזרתי אחרי שתי כוסות יין שם
וייחלתי לעצמי את השנה הכי הכי שיש.
מי אמר שלא טוב היות האדם לבדו?

מי אמר
וצדק?

לפני 17 שנים. 30 בדצמבר 2006 בשעה 23:26

בשעת לילה שכזו
שותפים לפשע הבדידות.

סאאמקקק!
נדליק עוד סיגריה

לפני 17 שנים. 30 בדצמבר 2006 בשעה 23:15

הרבה לעבור עד שאתרחק.
לאן?
איך?
רק ימים יגידו.
בינתיים יש רצון
יש חוט ויש מחט
ויש אותי.

מרכז של עולם,הכל דרך זוג עיניים
המשקפיים שלי
הכל עובר דרכי,בדיוק כמו שעובר דרך עוד מיליארד של אנשים בעולם
כל אחד הוא מרכז העולם של עצמו.
בטח אלוהים עסוק
העולם שלו בנוי קצת אחרת
העולם שלו הוא כל אותם עולמות של כל הדמויות שהוא יצר.
הוא חי דרכן
אפשר לומר שקמצוץ מהחיות שלו מתבטאת דרכי.
כמו שהיא מתבטאת מבעד לעוד מיליארדי דמויות שהוא יצר.

*
לילה
ועוד לילה
ועוד אחד
עוברים להם
בחיכיון.
מסרבת להתייאש
נכון שהוא יגיע?
את מי אני שואלת בכלל?
אתכם?
אותי?
את אלוהים?
את ההוא שמתעכב?

האם חיי יהיו שונים אחרי שהוא יגיע?
סקרנית.
ולמה אחכה אחרי שהוא יגיע?
אנחנו תמיד מחכים
אוהבים בלתי ידוע
או שפשוט נולדנו צמאים לעתיד
אם לא היינו צמאים מה היה מניע אותנו בכלל?
אז אולי זה טוב.
לחכות.

רק צריך לעשות משהו בתוך כל הזמן הזה..

נראה לי שאני אעשן עכשיו.
עוד סוג של שריפת זמן. רק שפה רואים את העשן..

...

לפני 17 שנים. 27 בדצמבר 2006 בשעה 8:12

מה שהיה אישיו רציני אתמול
יכול להיות מחר פאקינג חתיכת טישו

לפני 17 שנים. 24 בדצמבר 2006 בשעה 1:08

תודה

חייכת לי ת'לב.

לפני 17 שנים. 23 בדצמבר 2006 בשעה 23:03

יודעת שיש לו בזיק בעיניים ובלב כשהוא רואה אותי
אני בכלל אין על מה לדבר,משתתקת לרגע
ובכל זאת
הוא לא שלי
אני לא שלו

יש דברים שפשוט לא נועדו לקרות

קל לדעת
קשה לקבל