מבבלגת לעצמי את השכל

הלא ידענו להביט ביחד
ולא הפריד ביננו החלום
פקחנו את עייננו אל היום
צמודי גופות בלי מסתמה ופחד

הלילה לא קרה ביננו תהום
קשרנו קשר בין היום לאמש

ולא בייש אותנו אור השמש

******
אחרי שלא הרחתי אותך מהחורף...
מאותו לילה קר בו חיממנו אחד את השני
הגעת אתמול
לילה חם ולח..
הרחתי אותך
הסנפתי אותך לתוך הבטן שלי
לא יכלתי להפסיק לגעת בך
רעדתי
הרגעים היו לי דקים
הזמן התגלגל במורד תלול
הייתי נוכריה לעצמי
התגעגעתי אליך גם כשהיית צמוד אליי
גם כשהיית בתוכי עדיין הרגשתי את כל התקופה הריקה בה לא היית
האם תישאר?

האם הייתי כחולמת ליל אמש?
האם היום גם יביא לי אותך?

אוהבת