מבבלגת לעצמי את השכל

איש נמוך קומה
משקפיים
חולצה לבנה
גיטרה בידו
איש אחד
עם המון מילים
הרבה תבונה
לחנים חודרים
איש אחד עם להקה מיוחדת

אהוד בנאי.
עכשיו חזרתי מהופעה שלו
זו הייתה פשוט תרופה
חייכתי,
הזעתי
שרתי
פיזזתי
לגמתי

רגעים טהורים של אושר.
לא הייתי באף מקום,הייתי איתו,ככה עם הפשטות שהוא מזריח על כולם,אני מול השירים,מול הבמה ועם עוד המון חיוכים מפזזים כמותי,המחשבות נחו למשך שלוש שעות של שכרון חושים,הזמן נסע ועצר בו זמנית.

תודה אהוד.