מזמן,אבל באמת מזמן לא התעוררתי מסיוט..
הרבה זמן שלא קרה לי שאני זוכרת חלום עד לפרטיו הקטנים,כאילו הוא חלק ממאגר הזכרונות שלי.
חלמתי.. חלמתי שאני עולה עם ידיד וחברה מאוד טובים שלי בגרם מדרגות,המחברים בין שני ביניינים..
היה חשוך, לקחתי פנס,שאין לי שמץ מהיכן הוא הגיע והארתי את מדרכת המדרגות..
פתאום התחוור לנו שעל המדרגות ישנם שלושה נחשים,מפותלים אחד בתוך השני ואחד מבינהם פשוט ע נ ק י!
איכשהו התחלנו לברוח,אבל מיד עם הבריחה,איכשהו הייתה בי הידיעה כי אני,ורק אני,לא אוכל להימלט .
היה חשוך,ירדתי במדרגות אחרות,המובילות למן נהר והנחש,הנחש השחור,העבה,הגדול והארסי בא ..
הייתי חסרת אונים,מלמעלה אני רואה את מבטיהם של חבררי ננעצים ברחמים,מבטים של "כ"כ רוצים לעזור,אבל אין לך סיכוי" ובום! הנחש הכיש אותי..
הרגשתי,הרגשתי את הארס נכנס לדמי,משתק אותי,הפחד כבר לא היה פחד,ההשרדות הייתה חזקה ממני,אבל הייתי משותקת,ואז ,כדרך נס <נו,זה חלום- הכל קורה שם> כאילו נכנס בי שד חייתי פיצחתי לנחש את הראש,והקזתי את כל דמו לתוך המים שהיו לרגלי המדרגות, הדם שלו זרם בפרץ מטורף,הוא היה בצבע בורדו כהה ונהנתי לראות חלקי איברים נשפכים...
התעוררתי.
לפני 19 שנים. 17 ביולי 2005 בשעה 10:45
