מבבלגת לעצמי את השכל

כל מידת זמן מהולה בצבע אחיד.
צבע שמסמן לו תקופה...
בכל מידת זמן אני חושבת בצבע מסוים,חושבת על העבר,חושבת על ההוה,חושבת על העתיד מאותו מכחול של צבע..
ואז מגיע מכחול אחר,עם צבע חדש,שבשיא חוצפתו מגיע ומקשקש מחדש את כל הצבע הקודם..
ואז חל בי שינוי,ואז אני רואה מסך בצבע שונה,יחד איתו גם המחשבות נצבעות מחדש ומה שראיתי אתמול -
היום כבר לא קיים...
לכן אסור לי להתקבע על עקרונות,על אידיאלים,אסור לי להגדיר את עצמי...
והכי מותר לי לחיות.
לחיות לפי הצבעים שקיימים כ ר ג ע ....
ופשוט לשים זין!

היום אני כתומה.