מבבלגת לעצמי את השכל

פו וחזרזיר הלכו לבקר את שפן ביום
חמישי אחד.


"באנו לאחל לך יום חמישי שמח מאוד"
אמר פו.
"למה, מה צריך לקרות ביום חמישי?"
שאל שפן ואחרי שפו הסביר, שפן, שכל
חייו מלאים דברים חשובים אמר "או, ואני
חשבתי שבאמת באתם בגלל משהו".
התיישבו לקבל איזה )כיבוד( ואחרי זמן
מה הלכו להם שוב, הפעם הרוח הייתה
מאחור ולכן לא היו צריכים לצעוק.
"שפן הוא פיקח" אמר פו מהורהר
"כן" אמר חזרזיר "שפן פיקח"
"ויש לו שכל"
"כן" אמר חזרזיר "לשפן יש שכל"
הייתה שתיקה ארוכה
"אני חושב" אמר פו "שבגלל זה הוא לא
מבין אף פעם שום דבר..."