שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מבבלגת לעצמי את השכל

על הזין שלי אם אתם קוראים או לא.
לפני 14 שנים. 20 בספטמבר 2010 בשעה 23:38

טוב אז כבר צורך להקיא כאן את הפסולת שמתעדת רציפים במסע של חיי הנחתי בצד.
כבר הרבה זמן שלא ישבתי בחושך וכתבתי מחשבות בשקט של תקתוקי מקלדת.
זה לא שיש לי מסר לגלות,או איזו תובנה להעביר בתוכי לטקסט.אלא סתם,סתם עוד פוסט בכדי לבדוק אם נשאר בי מקום לכתוב את עצמי לדעת.
הצורך לגלות את עצמי דרך מילים התפוגג,הוא כבר לא מתמוגג מעצמו.אין תכלית אין עשייה.
ככה פשוט.
אז עכשוי זה לא הצורך,זו הבדידות שנוגעת ורוצה לדבר.
הקול שבי משתקק,משתוקק לבטא את עצמו מאותו רגע שהלב שוב נחל אכזבה מוחצת
אבל לא לשם רחמים עצמיים התכנסתי כאן.
סתם.
סתם באתי,סתם הקלדתי,באותה סתמיות כך אלך.
לעיתים נדמה כי החזרה לכתיבה כאן היא מסע במנהרת הזמן לסיטואציה שחוזרת על עצמה,רק עם תפאורה אחרת
המכנה המשותף הוא שקט.כזה שמבקש להרעיד רטט עורקים של הנפש.
כנראה שהרטט כבר לא מונע מכתיבה.

בדקתי.
הלכתי.

Fffff123 - כותבת "תכלס"
קטונתי מלבקר, אך מאחר וחפרתי כאן דיי הרבה ומצאתי בעיקר חרא ועוד חרא ועוד חרא
נהנתי לקרוא
קול . .
לפני 14 שנים
DOM Perignon​(שולט) - לפעמים, אחרי שמפסיקים לעשן, צריך להדליק סיגריה. רק לראות כמה שזה מגעיל.
אלא שברוב המקרים אחרי הסיגריה האחת באות אחרות. ומהר מאד, מתוך ההרגל את מעשנת כאילו מעולם לא הפסקת.

מצחיק, לא?
לפני 14 שנים
electro-z - כותבת או לא כותבת, הלב מלא אהבה אליך תמיד.
לפני 14 שנים
sera - ועוד איזה לב!!!
אוהבת אותך
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י