לפני 11 שנים. 16 בינואר 2013 בשעה 19:50
כשהספק עומד אל מול משהו כ"כ בטוח לכאורה ישנו קפאון.
קפאון של מחשבות שהופך את כל המציאות לממוחשבת,קפואה,עוברת ליד.הכל משותק
עד שמגיע לו שבר שמנפץ,שגם לו נדרש זמן עיכול בכדי להבין היכן הצעד הבא שיותיר עקבות גורליים.
הנצח הוא רק עכשיו,והקבוע לא חותם קבע אצל אף אחד
ועדיין בתוך כל שינוי מערכתי וצורך בסדר מחודש,ישנו משהו מרגש שמעיר בי את האש ומעיף לי את הפחדים.
כי הפחד הכי גדול הוא לעמוד במקום.