לפני 18 שנים. 13 ביולי 2006 בשעה 0:36
הירח המלא הזה חורט בי את אורו
אסוציאציה חיובית אל מול תחושה פנימית קשה
הירח משטה בי וגורם לגאות לעלות על גדותיה.
תמיד הייתי מים
היום יש בי מים שמציפים את הרגש לנחשול עוצמתי שסוחב אחריו כל חלקת אדמה יציבה.
הסרטים בראש רצים,תעופות של מחשבות חגות עליי כמו נשר המחכה לפגר.
וכמה כיף להאשים בזה את הירח.
מנסה לפזר חול על המים והכל הופך לבוץ.
לחות דביקה שקשה להוציאה.
הנסיך הקטן ישן לו עכשיו במיטתי וכ"כ בא לי חיבוק ממנו...
אבל הוא בשלו,וכמה שיש לי "ביחד" עכשיו בבית,אני הכי לבד שיש.
לכו תסבירו את זה.
אנחנו תמיד נהיה לבד
כל השאר זה אשליה.
