לפני 18 שנים. 20 ביולי 2006 בשעה 20:13
אז כרגע אין לי בית,אין לי בית בלב,אין לי בית פיסית
זרוקה .
זרוקה לא באמת ,פה אצל חברים בת"א,סופגת אוירת מרכז בועתית לחלוטין,
נדהמת מהקצב האחר,מהחיצוניות ששולטת,מהניסיון של אנשים כאן לא להיות במיין-סטרים,כולם פה מתחרים מי יותר מוזר ושונה (ויסלחו לי כל התל אביבים כן?)
יש משהו בעיר הזו שמשתלט עליך גם אם אתה הכי מתנגד.
העיר לא נחה לרגע.
מטורף..
ובין כל המלחמה הבלתי צפויה הזו,נוצרה אצלי גם מלחמה פנימית.
מלחמה שבה הורדתי קטיושה על בן זוג שהיה איתי חודשיים.
נפרדתי ממנו דווקא עכשיו,אולי ה"דווקא" מיותר כאן כאן במשפט,העניין הוא שפתאום הכל נראה לי כ"כ בהיר אל מול אותו בחור,נפלו המון אסימונים(לא כמו הקטיושות תירגעו)
והזדכתי עליו.
זהו,אין לי משהו חכם להגיד,סתם עוד אוסף של מילים בסגנון "יומני היקר"
.
רוצה בית.
נמאס לי להיות צב.
