מכירים את זה שכשאנו חווים תחושה חדשה,רעננה...
אנחנו מתמלאים בהתלהבות מבפנים?
מרגישים שאנו לא רוצים לישון יותר מדי,מנסים להיאחז בתחושה גם בלי לדעת שזה מה שאנו עושים.
התחושה הזו שהלב דופק וכל נשימה נכנסת לתוך עמק באיזור מפתח הלב.(סטרנום).
ככה התעוררתי הבוקר.
קלילה כמו נוצה
נרגשת ולא יודעת ממה
מלאה בשפע.
יש משהו בחודש הזה שמשפיע עליי...
וגם כשאניי שוכחת שאני באלול, ונזכרת לפתע..אני שמה לב כמה אני מסונכרנת בתחושות אל מולו..
"מי יתן ובכל רגע
אהיה תומך ומכיל,תומך ומכיל
מי יתן ובכל רגע
אהיה תומך ומכיל תומך ומכיל.
הייתי עם עצמי
נשימותיי ותנועותיי
אביא להארכה,התרחבות והתפשטות
גוף נפש
כוונה ורגש
אנהג ללא מאמץ
ובמלוא הנוכחות
עד לכדי היעלמות
אהיה כמים
ומן המים תבוא ההתחדשות
גוף נפש
כוונה ורגש.."
תהיו טובים.
שבת מבורכת
לפני 18 שנים. 8 בספטמבר 2006 בשעה 9:46