מבבלגת לעצמי את השכל

היא חברת ילדות שלי..
היא קשורה לפאזה כ"כ אחרת מחיי..
היא הגיעה אליי לביקור,ביקור של כמה ימים.
אחרי שנתיים שלא היינו בקשר,הקול ,הריח,התחושות שהיא מציפה בי מילאו אותי ואת חלל חדרי.
הבאתי אותה להצצה לתוך חיי,היא פתאום גילתה עד כמה השתנתי..
בעקבות השינוי שלי גיליתי כמה הקשר ביננו תופס תאוצה,תאוצה לתוך מים עמוקים,לתוך שיחות שבהן השכינה מחברת ביננו..
רגעים של קסם..

הכרתי לה את החברים שלי..
עמדתי מהצד..
התבוננתי..
ראיתי כמה ישויות שוכנות בתוכי..
כל חבר,כל חברה מראים לי משהו אחר,
כל חבר,כל חברה יוצרים איתי משהו אחר..
כל חבר,כל חברה - ע ו ל ם ו מ ל ו א ו

חיברתי את העולמות הללו...
והתבוננתי..
התבוננתי מה כל אחד מהם נותן לי,מה אני נותנת..
מה קורה לתמהיל של כולם יחד..
היו שם הרבה צבעים..
חגיגה של גוונים..
קשת יפייפיה..

ועכשיו כולם הלכו..
ועכשיו כולם בתוכי..
ועכשיו יש שקט..
שקט לבן..

והנשימה שלי עמוקה..

שששש...