הימים האחרונים עברים עליי בלמידה.
מבחן אחד של חמש שעות שמצפה לי מחר על חומר של שנתיים וחצי .
מזה שבוע ימים שאני וחברה לספסל הלימודים (יותר נכון כסא מרופד ושולחנון קטן בצמוד אליו)
פשוט קודחות את מוחנו לדעת.
"lung7 נמצאת באספקט הרדיאלי של הזרוע,1.5 צון פרוקסמלית לאבדוקטור פוליסיס לונגוס"
בלה בלה בלה
יש מצבים שאתה לא מסוגל להאמין שתגיע אליהם וכשאתה מגיע אליהם אתה פשוט צוחק מרוב עומס של ידע על הראש,רב ייאוש שלא תצליח להכיל את כל הידע,הגוף שלך-בא לו להקיא. הוא מלא בפיסות מידע שלא נראה לך שתצליח להפנים . אבל אז השינון מצליח להתאגד לתוך תיבה אחת,אחרי שהוא היה מפוזר בכל תא ותא בגופך,ואז אתה מתחיל להירגע,מתחיל להבין שהפנמת הרבה יותר ממה שנראה לך.
המח שלי היה במכון כושר בימים האחרונים
ולא הזזתי שריר אחד בגוף .
כולי מוזנחת
שיערות בגוף שאין לי זמן להוריד בכלל
הבית שלי נראה מזעזע
ויודעים מה?
לא 'כפת לי.
מחר המבחן
וממחר יש לי חיים.
השגרה תחזור אליי
ואני אכניס סדר חדש בהנחה שאני יודעת יותר.
סתם כזה..
לפני 18 שנים. 6 בנובמבר 2006 בשעה 11:19
