מבבלגת לעצמי את השכל

כמה כיף שיש חגים כאלו
מזכיר לי כמה אני לבד.
לפחות יש מנוי זהב ככה,להתנחם בו.

**
לדבר עם עצמי בבלוג
לעיתים זה כיף
לעיתים זה סתם להפיג שעמום
ולעיתים..
לעיתים זה מגיע מצורך לפרק,לפרק מילים לתוך דיאלוג פנימי לעיני כל מי שבוחר לקרוא.
זה הלבד שבתוך ההמון.
לדבר לעצמי,עם עצמי כשכל העולם רואה.
סוג של הצצה לתוך נפש של בן אדם
סוג של חופש התבטאות,חשיפה של אמת בלי לשים זין,בלי לחשוב מה יגידו עליי,
הלוואי ושזה היה קל כ"כ במציאות.
למרות שאין כמו המציאות
הרבה יותר נפח
גם אם חסומים מולה לעיתים.
זה מה שאני אוהבת בבלוגים
אולי זה גם מעציב לעיתים לגלות כמה לבד יש.
יש רגעים שזה אפילו מנחם
צרת רבים נחמת יחיד...ככה אומרים???

בכל אופן לא רע לי
באמת שלא
אני שלמה

*

משהו בי השתנה

*

חבל שלא כולכם יכולים לראות איך השקדיות מתלבשות בורוד.
זה באמת משמח אותי
אלו דברים שבאמת עושים לי טוב.
גם לנקות את הבית עושה בי משהו
מוסיקה בהחלט
ועיניים
עיניים יכולות לגרום לי לבכות
בייחוד כשהם שמחות

ולאהוב?
לאהוב זה הטופ!
לא בהכרח בן זוג
לאהוב את מה שאני מסוגלת להיות
ומה שאני רואה באנשים שמסתכלים לי לתוך הנשמה
שרואים
ורועים
את צאן הרגשות שלי
עם חליל

*

love love love

.
הולכת לנקות את הדבק..