מבבלגת לעצמי את השכל

זהו.
נגמר.
המבחן מאחוריי

הרבה דברים עוד לפני.

המבחן ארך כשלוש שעות
באיזשהו שלב המח התחיל להתקמט
הערפילים התחילו להשתלט
ובלאק עמוק שישטש לי את האור
יחד עם זה התווספו להם הקוצים בתחת
והרבה מאגרים של סבלנות נמוגו.
היה קשה
.
מגישה את המבחן
זורקת למורה משפט בסגנון של "רותם,הרגת אותי"
נשלחת יד לתיק,מפשפשת ומחפשת בקוצר רוח סיגריה
יוצאת החוצה
ומרגישה מצד אחד הקלה מטורפת
ומצד שני
משקולת שתפרו לי לתחת שמושכת אותי לריצפה
עדיין האנדרנלין עם שאריות בדם
ואני לא יודעת איך אני מרגישה.
לא הלך לי כ"כ טוב
מזל שיש את תקווה שלוחשת לי מעבר לכתף שיהיה טוב.

.
העמק בשעות האלה
שעות השקיעה
בתקופת האביב
לא יכול להיות יותר יפה
הכנרת כסופה
מרבדים צהובים
ואוירת עמק
שמי שלא גר שם לא יבין על מה אני מדברת בכלל.
כל מה שהתחשק לי היה ג'וינט בגודל של לפיד
.
לא היה.
אבל הייתה עוגה.
כושית.

ועכשיו
הגעתי הביתה
רוויה
ממילים
הגלגלים של המח לא רוצים להתגלגל
הדלק הדידקטי בער ודעך
ועכשיו נשאר החשק להתפרק.

ומצד שני אין לי מה לפרק
אני כ"כ ריקה
כ"כ.

בא לי מדבר
מדבר שקט שידבר לתוכי
וילטף את הרעש כמו שיר ערש

.

המדבר