בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מבבלגת לעצמי את השכל

על הזין שלי אם אתם קוראים או לא.
לפני 17 שנים. 31 במרץ 2007 בשעה 2:48

שמוגבלות של מישהו יכולה להפריע לי?
מה?
שאני פאקינג מתייפייפת על עולם מושלם?
שבתוכי יש פער בין אמונות לדרכים שבהן אני פועלת הלכה למעשה?
.
הגיע בחור חדש לשכונה.
יש לו שם של עץ,
מבחינתי זה הלם את תקופת האביב.
היום הוא יצא איתי ועם ש' חברתי הטובה להופעה של תומר יוסף.
מבחינתי,רווקה לבדודית ,כל בעל טוסטסטרון שווה מסתמן כאופציה.עד שיוכח אחרת.
גיליתי שיש לו צליעה. צליעה בולטת לאללה. עד רגע לפני התגלית ההתעניינות בו הייתי קולחת.
ישבנו על הבר,שיננתי חרבות ונתתי לשנינות להצחיק אותו.
אח"כ עברנו לפינה שקטה יותר.
התגולל לו שם סיפור על רגל שנדפקה מכדור בצבא,על שלוש שנים כמעט של שיקום,על שלושה חודשים שנתנו לו קטאמין-שמי שלא יודע זה סם הרדמה לסוסים,רק בכדי להשכיח את הכאבים,על שנתיים שהוא למד קבלה ולימד את הגוף שלו דרך מדיטציה להעלות בדקות את חום הרגל מ70 עלות פרנהייט ל90,על רגל שהייתה שחורה וניבאו לו קטיעה עד שהוא עבר לב"ח פרטי שם נתנו לו הזדמנות להוכיח לעצמו אחרת,על שלוש שנים אח"כ שהוא עלה על אופנוע רק בכדי להיזכר בימיו העליזים איתו ודווקא בנסיעה הזו נכנס לו ברזל לברך,שהחליפו לו אותה בברך גדולה יותר
ועוד ועוד ועוד
היום הוא מדריך טיולים. הוא איש מדהים.
ואני יושבת שם..
מקשיבה,שואלת אותו. בין לבין בתוך הדו שיח הפנימי שלי אני גם שואלת את עצמי אם הייתי מסוגלת להיכנס לתוך זוגיות אותו. מוצאת את עצמי אחרי מחשבות כאלו גם שואלת את עצמי למה הפחד ממגבלה אצל אדם אחר?
.
אח"כ מתחילה ההופעה של תומר יוסף
אנחנו מתקדמים לבמה,ואני מוצאת את עצמי פאקינג לוקחת אחריות,אחריות על זה שבטח כואב לו עכשיו,על זה שדרכתי עליו בלי כוונה שבטח כואב לו תופת,ועל זה שמי אני פאקינג בכלל שאני אקח אחריות על בן אדם שכ"כ רוצה להמשיך כרגיל ואני בתוכי לא משחררת???!!
כמה נכות ריגשית מ צאתי בי היום.
הוא חיזר אחריי כל הערב. הוא כל מה שהייתי רוצה.
הוא חכם,הוא טוב כ"כ,הוא נעים ולבבי
אבל יש לו רגל צולעת.
ולי יש מח ומסננת ריגשית צולעת אחופאקינגשילינג!
שני אנשים יושבים בתוכי.
שטן מלאך,סוג של. כמו בסיפורים.
שאלות מצפוניות תוקפות אותי מכל עבר הרגע.
בגלל זה שאני לא מסוגלת להיכנס לסיטואציה של רדם שכ"כ רוצה לאהוב,שכ"כ הייתי רוצה לאהוב בחזרה ,
רק בשל היותו פאקינג צולע,רק בשל לקיחת אחריות על הכאב שלו..
אני יודעת שאני לא צריכה לקחת אחריות,כי הא מצידו מתמודד עם זה בעזרת כח החיים,ואני שקטונתי..פשוט פוסלת.לכאורה.
אוף..
מבולבל לי ומגעיל לי

ויסקוזי​(אחר) מה זה אומר עליי.... אנושיות. - Sera יקירתי,

לאן את ממהרת ? לאן את רצה ?
הבחור ישאר עם המוגבלויות שלו ואת, את תישארי עם שלך. אל תחליטי שום דבר ואל תרוצי לשום מקום.
אף אחד לא יקח ממך את המחשבות שלך, את תמיד תישארי איתן והוא, הוא ישאר עם המחשבות שלו, גם בראש שלו מתרוצצות מחשבות על "כיצד הבחורה המדליקה הזו תגיב למוגבלויות שלי ? "
תני לעצמך זמן, לך ולו, תכירי אותו, תני לו להכיר אותך (אולי הוא לא יהיה מעוניין לאחר שלוש פגישות ? ). לאחר תקופת היכרות מסוימת, את תגלי לבד שהמוגבלויות שכל כך מפחידות אותך היום, פשוט תעלמנה.

את כל כך מוכשרת בהצבת מחסומים היכן שאין בהם צורך.

לצידך תמיד,

ע.
לפני 17 שנים
sera - וואו.
כ"כ תודה.
סידרת לי ת'סלט.
זה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י