שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מבבלגת לעצמי את השכל

על הזין שלי אם אתם קוראים או לא.
לפני 17 שנים. 14 באפריל 2007 בשעה 22:17

כבר שעהשאני יושבת בחושך
שומעת מוסיקה ומחפשת מה קורה לי בפנים.
לא ברור
ימים של מאניה דיפרסיה.
לפרקים.
.
רק רוצה חיבוק
באמת ,לא מבקשת הרבה. זה הרבה?
זה לא שלקחתי אנטימ(יי)ל ,מה קורה
איך קורה?
למה קורה?
.
אין לי חשק לנסח,אין לי חשק לחפש מילים
יש לי רסק
בלילת בצק בלי רצון להפוך לעוגה .
.
כ"כ מתגעגעת ואין לי מושג למה
.
לבית שלי כבר נמאס להיות רק איתי,הוא זקוק לעוד קול
לעוד מישהו שיוריד מים באסלה,לעוד מישהו שישב על הספה,לעוד מישהו שיפתח את החלון בבוקר,לעוד מישהו שישטוף כלים (לא כי אני מתעצלת)
זקוק לעוד קול
קול אדם בתוך כל הלבד הזה שיש לי.

נמאס לי להעביר זמן בכתיבה במקום לחלוק את עצמי עם עוד מישהו,משהו.
פאק.



מיכל המאלפת​(שולטת) - לבוא להעביר לך את זה? :)
זה עובר על כולנו, רק לא כולם יודעים איך לבטא את זה..
לפני 17 שנים
sera - יאללה בואי,לפחות אני לא אהיה לבד
:)
לפני 17 שנים
מאלפת בשוט ומבט​(שולטת) - מי שיודע לשפוך את הלב
יודע גם לשבות לב אנשים

האור עולה ואיתו יום חדש מפציע
אולי יביא איתו הפתעות עד הרקיע

תתעודדי
לפני 17 שנים
sera - תודה מאלפת
מחכה להפתעות,בינתיים הפסימיות רובצת על ראשי
מתנחמת בעובדה שהכל זמני.
חוץ מזה ששתי מאלפות הגיבו לי באותו פוסט זו כבר אחלה הפתעה
לפני 17 שנים
להבה חשופה - הנה דsara יקרה , כן באתי הצצתי והחלטתי להזכיר לך שוב .

SARA שם מדהים כל כך .

אל תשכחי זאת לעולם.

לילה טוב . ורק טוב.

תמיד.!!

להבה חשופה.!@!
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י