שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מבבלגת לעצמי את השכל

על הזין שלי אם אתם קוראים או לא.
לפני 17 שנים. 26 ביוני 2007 בשעה 5:21

הדרך הסגולה מתחמקת מהשמש
ההרים והפסגות שואפות אל החמצן השמיימי
והעץ התחפש לעץ
.

ולי נותר לנסות

אחרת..

לא אטעה?

.

Master_R​(שולט) - הסגול דוהה בשמש... ולהרים ? מה יש להם לעשות כל היום אם לא לשוף חמצן (דליל יותר אגב... מסכנים)...
והעץ סתם עצלן...
אז תנסי, תנסי כדי שתלמדי וגם את תטעי פה ושם.. זה כדאי.
לפני 17 שנים
sera - מחייכת
כ"כ יפה לראות איך כל אחד מפרש דברים בדרכו שלו.
זה היופי.
לפני 17 שנים
חוקר - לי זה התחבר לדליה רביקוביץ':

חורשות הכבשים הירוקים גלשו במורדות
והים למטה שכשך והכחיל מן השמש.
בשמיים פרחו עננים כמו שושני נהר
ואנחנו היינו עוד ילדות.

והייתה בנו אחת שהיו לה עיניים אהובות
וקינאנו בה כולנו עד ששכחנו,
והייתה בנו אחת בהירה וזקופת קומה
שהיו שואלים אותה בכיתה וידעה להשיב תשובות.

והייתי יוצאת בשמש אל השדה הקרוב
ואוהבת את העננים והוגה בהם סיפורים
והייתה לי שהות רבה להרהר בצער
מראשית הסתיו עד סוף הקיץ הצהוב.
לפני 17 שנים
sera - וואו
כ"כ נעים ומציף געגוע

יפה יפה יפה

רק יפה

.
הכי יפה

.

תודה ששיתפת.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י