אדוני הוא הטוב ביותר.
אדוני עוזר לי גם אם אינני מבינה איך.
אדוני מקשה עלי לטובתי.
אדוני שובר אותי כי רק ככה אצליח להתגבר.
קשה לי בגללי, לא בגלל מה שאדוני עושה לי.
כאב לך ילדתי? זה בשבילך. רק ככה תתקדמי.
מי דואג לך? מי מחבק אותך כשאת שבורה אחרי סשן? כן, אדונך.
זה טבעי שככה את מרגישה. כולן מתפרקות בהתחלה, עד שמפתחות את הכח לעמוד בכך. את החוזק הנפשי להתמודד. זה לא הצד הפיזי שחשוב פה. זה רק הנפשי.
אני בונה אותך. קודם צריך לפרק את החומות, לשבור את המחסומים. מפחיד אותך? כואב לך? מצוין| זה מה שצריך להיות.
דיסוננס קוגנטיבי: הקונפליקט בין המציאות לאמונתנו עליה.
שמירת העקביות והצורך להרגיש טוב היא מניע מרכזי לאדם. אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה. תחושה זו תדרבן אותו לשנות את פועלו, או להתחיל להאמין בעמדה חדשה, כדי להקטין את הדיסוננס (הקונפליקט) בין העמדה להתנהגות. לחלופין, ידורבן האדם להתאים את התנהגותו לעמדה בה הוא מחזיק.
נשלטות (ים) חוות דיסוננס קוגנטיבי כל הזמן. זה טבעי. יש סיטואציות שבהן זהו דיסוננס חיובי – מערכת האמונות על המציאות הייתה לקויה, או לגמרי לא נכונה, והתהליך מביא להתמודדות עם זאת.
זו שליטה טובה. שליטה שמעמתת את הנשלטת עם אמונות שליליות על המציאות, על אנשים, ועל עצמה.
אבל יש שליטה רעה.
זו שמייצרת קונפליקטים לא כי הקונפליקט עצמו קשור לבעיה שהנשלטת מתעמתת איתה, אלא קונפליקטים לא קשורים.
נשלטת שנדרשת לעשות דברים שאינה רוצה. חציית גבולות ללא קשר לבעיות שקיימות לנשלטת.
למה זו שליטה רעה? הרי זה נוהג די נפוץ.
כיוון שזה לא נועד לעזור לנשלטת אלא לייצר שליטה נטו.
איך זה מייצר שליטה?
מנגנון הדיסוננס הקוגנטיבי.
הנשלטת חווה קשיים. קונפליקטים בין מה שמאמינה שטוב לה לבין מה שקורה לה.
זה משהו שנועד לשבור אותה. וזה שובר. ומה הפתרון שמאחה?
שהאדון טוב. שהאדון דואג. שהאדון שומר. אני אוהבת אותו והוא אותי.
אהבה שמיוצרת על יד דיסוננס. כי אם אינה אוהבת אותו – מדוע היא שם סובלת? אז ברור שאוהבת אותו. הוא מופלא.
ככל שהשבר חזק יותר, כח האיחוי חזק יותר. חייב להיות.
אותם שולטים שמשתמשים בכך יודעים זאת.
אין "לשבור כדי לבנות מחדש"
יש "לשבור כדי לאחות כך שתהיי תחת שליטתי יותר ויותר"
עם כל שבירה ואיחוי השליטה מתחזקת. עד שהנשלטת לא מסוגלת לעזוב ותעשה כל שאדונה ירצה. לא כי אוהבת באמת. לא כי טוב לה. לא כי הוא עוזר לה.
כי היא מאמינה שכך כי חייבת להאמין בזאת. אחרת תתפרק לחתיכות הקטנות שנשארו ממנה.
והאלגנטיות שבכך?
היא עושה את העבודה. היא זאת שעוברת את הקשיים. היא זאת שעוברת דיסוננט קוגנטיבי (הרבה מהם). היא זאת שמאחה את עצמה עם דבק של עצמה. והיא זאת שמודה לשולט שנתן לה זאת.
היא, הנשלטת, ייצרה את השליטה בעצמה.
השולט? הוא רק הפעיל את המנגנון.
בום. דיסוננס. איחוי. אדוני הנהדר והטוב.
גבול נשבר. דיסוננס. איחוי. אדוני המושלם.
גבול נרמס והנשלטת מיוסרת. דיסוננס. איחוי. אדוני הוא אלוהים.
דיסוננס קוגנטיבי – המנגנון לייצור אדונים מושלמים. המנגנון לייצור אלוהים.
מישהי רוצה אדון מושלם?