אם אתן עדיין לא עוקבות אחרי הבלוג המשובח והמחרמן להפליא של Grey / Green, מחכות לכן שעות של הנאה. הוא כותב פשוט נפלא. הוא מאד חכם. הוא ורסטילי.
אחרי שקראתי את הפוסט שלו בא לי, ואחרי שהצלחתי להחזיר דופק ותפקוד, הצעתי לו לכתוב את אותו הפוסט מנקודת מבט נשית שולטת.
והוא, בהיותו חמוד, נעתר.
אז הנה. רק סעיף 1 בינתיים. זה לא שאני בסמסטר חופש (אני כן) ויש לי זמן בלתי מוגבל (יש לי). וזה גם לא מעצלנות (סתמו כבר, נו). פשוט ממש קשה לכתוב ברמה שמשתווה לשלו.
שלו:
בא לי שתעבדי מפה ביום שאין לי בו עבודה. את תהיי לבושה; אני אהיה עירום, אולי חוץ מסינר קטן, או קולר. מדי פעם תזדקקי לשעשוע ותגידי לי "בוא", או תצלצלי בפעמון. אני אבוא ואעשה לך מסג' ברגליים, או אנשק אותן, או אכין לך כוס תה, או ארוחת צהריים. אולי מדי פעם תרצי להשתמש בי כהדום; אולי מדי פעם תרצי שאני ארד לך קצת, את יודעת, בין פגישות. בשאר הזמן תוכלי לשים אותי בפינה, או לשלוח אותי לעשות משימות בשבילך, או סתם להציב אותי מולך כדי שתוכלי לבהות בי בזמן פגישה משעממת.
ושלי:
בא לי לעבוד אצלך ביום שאין לך בו עבודה. למעשה, ביום עבודה רגיל לחלוטין שביקשתי ממך לקחת בו חופש בהתראה קצרה. וביקשת. כשהודעת לי שאישרו לך אותו, החיוך שלי מילא אותך אושר וקצת פחד.
אני אהיה לבושה; אתה תהיה עירום. עדיין קר, אבל אדאג להדליק חימום בכל הבית. מדי פעם אזדקק לשעשוע ואקרא לך לבוא, או אצלצל בפעמון. אם לא תגיע מספיק מהר, אחמם לך את שני הישבנים עם ספנקינג כשאתה שעון כנגד הקיר ומבליט אותם עבורי. אם תגיע מייד, אשלח אותך להביא לי תה, או אבקש ממך לזרוק נייר טיוטה לפח האשפה שנמצא חצי מטר מהמחשב שלידו אני יושבת ואשלח אותך חזרה למטלה מונפצת אחרת שהטלתי עליך. אבל מדי פעם, ארשה לך לעסות לי את הגב או את כפות הרגליים, לנשק אותן לפני ואחרי ולשים ראש על הברכיים שלי לכמה דקות של ליטוף ומנוחה כשאתה מוצץ לי את האגודל.
בצהריים אקח הפסקה מעמל יומי. את ארוחת הצהריים תגיש לי בפינת האוכל, ואז תעמוד לידי, קצת מאחוריי, תמלא לי את הכוס כשאסיים לשתות, תגיש לי מפית לקנח את הפה ותהיה מאד מנומס, שירותי וחמוד. אני לא אצליח לעמוד בפניך, ואגרור אותך במפרק כף היד לחדר השינה. אולי אזיין אותך ואולי רק תגמיר אותי. בכל זאת, יום עבודה. אחרי הפסקת הצהריים אני אחזור לעבוד ואתה תאכל, תפנה את הכלים ותשטוף אותם. מאד ישעמם לך, אבל הפעמון ישתוק ולא נותרו לך מטלות.
אתה תיכנס לחדר העבודה ותעמוד בפתח, אבל אני אהיה שקועה בעבודה ולא אשים כלל לב שאתה שם.
אולי תכחכח קצת בגרון ואולי תשאל כיצד תוכל לשמש אותי. אני אביט בך בקוצר רוח ואומר לך שכשאזדקק לך, אקרא לך. למרות שנפנפתי אותך בתנועת יד מבטלת, אתה תישאר לעמוד בפתח, שמוט ועזוב ועצוב, ואני אתרכך קצת ואומר לך שאתה יכול לעמוד בפינה או להביא כרית ולרבוץ עליה בנוחות. יהיה מותר לך להביט בי אבל אסור לך להפריע.
אני אסיים לעבוד הכי מוקדם שאי פעם סיימתי יום עבודה, אכבה את המחשב, ארכון אליך ואעביר לך ליטוף על הראש. תודה, חמוד שלי, אני אומר לך ואחייך חיוך שימלא אותך אושר אבל אפילו לא קמצוץ פחד. עכשיו כולי שלך.
