פתאום קלטתי שאני מרבה לכתוב על ההיבט המיני והמנטלי של השליטה שלי, אבל שיש היבט נוסף שחשוב לי לא פחות, והוא תודעת שירות.
קודם כל, אני לא מערבבת שליטה ובעלי מקצוע. לא מנקה, לא נהג, לא מישהו שיעשה לי קניות. למעשה, אני מאד מקפידה שהשליטה תהיה חפה מכל סממן ניצול. בגלל זה בדייט ראשון, גם ונילי אגב, אני זו שמשלמת על שנינו. בגלל זה אסרתי על הנשלט שלי לשעבר לקנות לי דברים. גם לא פלאפל.
אז מה כן? שירות אישי. אחת הפנטזיות הכי צנועות שלי שטרם יצאו לפועל היא שאני מסבה לשולחן, הנשלט עומד לידי, קצת מאחוריי, עירום, וממלצר. כשכוס השתייה שלי מתרוקנת, הוא ממלא אותה מיד.כשאני הודפת את הצלחת, הוא נחפז לפנות אותה ולהושיט לי מפית.
כשאני מסיימת, אני עוברת לסלון ושם הוא מגיש לי את הקינוח וחליטה או כוס יין, ואז מפנה את הכלים מהשולחן ושוטף אותם. עירום, כמובן.
מבחינתי, לא כל שירות הוא מיני. לא כל שירות הוא משחק מקדים. חלק מהתפקיד הוא כמובן להיות עבד מין. אבל חלק הוא להיות משרת אישי או באטלר.
פשוט להבין שהתפקיד שלך הוא לרצות, לציית, לשרת ולענג. לכרכר סביבי ולדאוג לסיפוק כל צרכיי. לאו דווקא באופן הפגנתי. ההיפך. בנון שלאנט. כמו שבמיטה אתה מגמיר אותי בכל דרך שאחפוץ, מחוצה לה אתה משרת אותי באותו אופן.
אם אתה שלי ומתמסר אליי, אתה ממלא את כל הצרכים שלי. פשוט מאד.
כמובן שיש דברים שהם על התפר. עיסוי כפות רגליים הוא הן שירותי והן חושני. לסבן אותי במקלחת זה שירותי אבל בהכרח גם מיני כי אני עירומה ובמקרה שלי, החזה שלי הוא חצי משטח הגוף, עם כל הצער שבדבר.
אשמח לשמוע עד כמה זה משהו שמדבר אליכן כשולטות ואליכםן כנשלטיםות.
תודה!
