המנטליסטית

(סיפור לא אוטוביגרפי בעליל)

הוא חשב שמתישהו הוא יתרגל לזה, אבל כבר חצי שנה שזה ככה, והוא עדיין לא הצליח. 

הוא הפנים מזמן את מה שאמרה לו שוב ושוב בעודו יושב למרגלותיה ומעסה את כפות רגליה: הידיים שלך משמשות אותך להרבה פעולות. אתה מרים דברים, מצחצח שיניים, כותב, מקליד, שוטף כלים. גם הרגליים שלך. אבל הזין שלך? פרט להטלת שתן, הוא משמש רק ככלי עינוגים מיני. ואתה הרי כלי העינוגים המיני שלי. ולכן, אסור לך לגעת בו. ודאי שלא באופן מיני. ודאי לא לגמור.

אני יודעת שלפעמים קשה להתאפק, היא אמרה לו בעודו מסבן אותה במקלחת, ואז שוטף ומנגב אותה, נזהר לא להביט בה אלא לשמור את מבטו מושפל כפי שלימדה אותו. ולכן אני אעזור לך. ננעל אותו בכלובון, והמפתח יהיה עליי. 

כשתגיע לכאן, נשחרר אותו שיתאוורר קצת וכדי שאוכל להשתמש בו, היא הבטיחה לו בעודה מלטפת ומוחצת לסירוגין את האשכים שלו, עולה לזין ונוגעת בו כמו שרק היא יודעת. לא היה דבר שהסב לו הנאה רבה יותר מכך שהיא השתמשה בו ובזין שלו. ולכן הוא הסכים.

כן, גבירתי. הוא אמר, ולא ידע שבכך חרץ את דינו. 

בהתחלה היה מוזר, להתרגל למגע המתכת, ללחץ שמנע ממנו להגיע לזקפה. אבל היה גם חדש ומרגש. ורק יומיים חלפו עד לפגישתם הבאה. הוא הגיע, שוחרר מהכלובון, וגמר כמעט מיד. כמובן שבלי ידיים. זה אסור. מגבת מחוספסת על המיטה והתחככות בה כשהיא מתחככת בו, שוכבת מעליו ומזיינת אותו על יבש עם הכוס השעיר שלה, עשו את העבודה יופי.

אבל אחר כך חלפו לפעמים ארבעה ימים תמימים בין מפגשים, והיא לא שחררה אותו מיד כשהגיע אלא רק אחרי שגמרה. ומתישהו היא החליטה שקודם הוא צריך לשטוף כלים ולנקות את הכיור, ולא לזוז כשהיא מגיעה מאחוריו וצובטת אותו בישבן או מפליקה לו, ואחרי שניקה, היא רצתה שיתחנן. 

אוהו איך הוא התחנן. הוא כמעט בכה מרוב חרמנות ותסכול. וכשהיא שחררה אותו, היא התרתה בו שאיך שהוא גומר, הוא חוזר לכלא. ואז היא השתמשה בו, התחככה בו, ליטפה ומחצה אותו, ואם בכוחות עליונים הוא הצליח לא לגמור, היא השכיבה אותו על הגב והחדירה אותו לתוכה. קרב אבוד. השיא שלו היה 45 שניות לפני שהתפוצץ. ועוד אומרים שקונדום מקהה את התחושה. חחח. 

שעת נעילה, היא אמרה לו בעיניים מנצנצות. זה המפתח לליבה של אישה, היא אמרה בשעשוע בעודה נועלת אותו. ילד אסור, ילד מותר, היא פיזמה לעצמה וצחקה. ואחרי שנעלה אותו, היא העמידה אותו מולה, מבט מושפל והכל, בחנה אותו במבט חודר, ואמרה לו שככה הכי יפה לו. שעבד צריך להיות צנוע. שכבודו של בן מלך פנימה. 

לפעמים רחמיה נכמרו עליו, והיא היתה שולחת לו הודעה שהמפתח בארון החשמל בשעה הקרובה. הוא קיבל שלושה דו"חות על מהירות מופרזת בחצי שנה, אבל מעולם לא החמיץ את הדדליין. לרוב, היא היתה שולחת לו הודעה כמה דקות לאחר מכן שהוא אולי משוחרר מהכלובון, אבל עדיין מנוע מלגעת בזין שלו. 

הוא כבר לא ידע מה יותר גרוע. להיות נעול, כואב, לשמור על היגיינה קפדנית ולהצליח להשתין בקושי, או להיות משוחרר וזקור, נוטף ומטפטף, אבל להצטרך להתאפק ולא ללטף, אפילו לא בהסח הדעת. 

הוא תהה אם יקבל אי פעם חנינה מעונש המאסר הממושך הזה, ומה המחיר שיצטרך לשלם על כך.  

רק דבר אחד הוא ידע בוודאות: הזין הזה כבר מזמן לא בבעלותו. הוא שייך לה. הוא נועד לשעשע אותה ולענג אותה. כמו כל גופו ונשמתו.