אז אחרי הפסקה מהכלוב, עשיתי טעות מרה ושבתי. חרמנות, אתם יודעים. משבשת את השכל הישר.
אז מה היה לנו בארבעה ימים בסך הכל?
אחד חמוד ונאה, אבל הבנתי שהוא תפוס. שוחח איתי רק בטלגרם, כולל טלפונית, גם כשהקליטה היתה זוועה. אצלי לא היה אפשר להיפגש כי סיבות, והוא אמר שהוא לא מרגיש בשל להיפגש אצלו כי שכן שלו עובד איתו, ואנחנו עדיין לא מכירים מספיק. וכמובן, שיחות רק בשעות היום או ממש מאוחר בלילה, והעלמות בסוף השבוע.
אחד שולט, שזה דווקא סבבה בפאזה הנוכחית, אבל פחות סבבה שהוא מאונן בסלון כדי שהשכנים יוכלו לראות ומרגיש שהם נהנים להציץ לו. כמובן שברגע שהבעתי הסתייגות כי בעיניי זה חוסר אחריות, ויש ילדים שיכולים לצפות בו, ולא עושים דברים כאלה בפומבי, הוא אמר שזה הבית שלו, ורואים רק צללים, ואין לשכנים ילדים.
ובכן, גם המרפסת היא חלק מהבית, ועדיין לא נהוג לצאת אליה עירומים. ולשכנים אולי אין ילדים, אבל לא מן הנמנע שיבואו אליהם ילדים הביתה. קרובי משפחה, ילדים של חברים וכולי. ואתה לא יכול לאחוז במקל משני קצותיו. או שאתה לוקח אחריות על האקסהיביציוניזם שלך או שלא. גם מה בדיוק גורם לך לחשוב שהם נהנים? הניחו לך פתקים מבושמים בדואר? פרחים על מפתן הדלת?
אחד מישהו שנפגשתי איתו פעם אחת לפני אי אלו שנים, וכמובן שלא שמעתי ממנו לאחר מכן. מדי פעם הוא היה מפציע בצ'אט והיינו מדברים עד שהייתי מתעצבנת. תמיד הייתי מתעצבנת. פעם הגענו לטלפון, ובשיחה ההיא כ"כ התעצבנתי שהייתי צריכה צ'יל פיל אחרי שניתקתי לו. עכשיו הוא הכריז שזהו. הוא בשל ומוכן, עבר תהליך עם עצמו והחליט שהוא בשל ומגובש עם היותו נשלט ושאני האחת. בלי סייגים ומעצורים. בווטסאפ היה בסדר. בשיחת הטלפון התעצבנתי עליו. עדיין לא רואה אותי ממטר. רק כמישהי שתכיל אותו, תחבק אותו, תשלוט בו. אמרתי לו שיש לו הרבה חומר למחשבה. אחרי כמה שעות הוא שלח הודעה שמודה לי על השיחה ושהוא חושב על מה שאמרתי. למחרת בערב שלחתי לו הודעה. ענה שהוא חזר מהעבודה תשוש. מאז לא שמעתי ממנו. מדהים. אני האחת, עד שזה מגיע לכך שאני אדם ולא רק שולטת, ואם עולה נושא בשיחה שדורש התעניינות מצידו, הוא מדפדף אותו. ואם מדברים על שיחות שהיו בעבר, הוא זוכר מהן סלקטיבית רק מה שנוגע לו.
ושיא השיאים, מישהו שפנה אליי והיה all over the place, אבל הציע לממש לי את הפנטזיה הכי חזקה שלי: סשן שליטה בשני גברים כשאחד שולט בשני. פתח לנו חדר סודי בצ'אט, נכנס הבחור השני. עשינו סבב הצגה עצמית. שם, גיל, עיר מגורים. תאמנו ציפיות. עברנו לטלגרם להחליף תמונות. החלפנו. כולנו נתנו אור ירוק. קבענו מקום ושעה. ביקשתי שכל אחד יכתוב גבולות, וידאנו שהם מוסכמים על כולם. ביקשתי שכל אחד יכתוב תאור של הסשן מנקודת מבטו.
ההוא שפנה אליי כתב דברים ממש הזויים. חדירה כפולה, למשל. זה אחרי שהבהרנו שאני מעל שניהם, שהוא מתחתיי ושולט בשלישי, תחת הנחיותיי, והשלישי הכי למטה.
כל הזמן הייתי צריכה ליישר אותו. אף אחד משניכם לא חודר אליי. אתה לא מחליט איך לשלוט בבחור השני. אני מחליטה. אתה קודם כל תחתיי ורק אחר כך מעל הבחור השני.
כמו כן, כחלק מהלהיות all over the place, הוא הציג את עצמו בשם אחד, הכינוי שלו בטלגרם היה שונה, ושם המשתמש בכלל הראה על שם וגיל שונים. בפרופיל שלו בכלוב הופיע גיל שלישי.
הוא הציע לי לצאת לדרינק. סרבתי. למחרת בבוקר הוא ביקש המלצות על סרטים, והשיחה היתה קטסטרופלית. מכל בחינה. השקפת העולם המעוותת שלו. הוא כתב שאי אפשר לדעת מה התפתח, במקום יתפתח. כשתיקנתי אותו, הוא אמר שהוא חשב שה' הידיעה מבטלת אותיות אית"ן (מה?) ושהוא בדרך כלל לומד מהר.
הפצרתי בו לא לפנות אליי עד שניפגש. במקביל, הבחור השני שלח הודעה בשישי בצהריים ונעלם. כבר לפני כן, חשדתי שהוא נשוי. הוא טען שהוא עובד בשעות לא שגרתיות וארוכות, ויכול להיפגש רק בשעות הבוקר והצהריים. העלמות בסופשבוע זה כבר ברור לגמרי.
בלילה בין שבת לראשון הוא שלח הודעה שהוא לא יכול ביום שקבענו ואיחל לנו ליהנות בלעדיו. כאילו כל המטרה היא לא סשן משולש. עניתי להם שאני לא בעניין כי שניהם התגלו כלא אמינים ופרטתי.
הטושטוש כתב את גילו ושמו האמיתיים מבין השלושה והסביר שהרבה נשים חוטאות בהפחתת אי אלו שנים מגילם ולכן גם הוא עשה זאת.
הנשוי פנה אליי, כולו נסער, ואמר שמעולם לא דיברנו על מצבו המשפחתי, שהוא לא שיקר לי, ולמה אני כורכת אותו ואת הבחור השני יחד, ומציגה אותו כמו אחד הגברים הנכלוליים בכלוב. והוא בהליכי פרידה. והוא באמת עובד במה שהוא אמר ובעוד דברים. וחבל כי ראיתי שהוא רציני ואיכותי.
אתה נשוי. זה גבול. לא משנה כלום. ברגע שגיליתי את זה, נגמר.
לקינוח, ההוא מבאמבל שכתבתי עליו בפוסט הקודם שלח לי הודעה. כתבתי לו שלא ניפגש. גם הוא נזעק. למה?! כי אתה לא נראה כמו בתמונות שלך באפליקציה. אז מה? ראית שאני נראה טוב. ראית בדיוק איך אני נראה בשיחת הווידאו. ואני איכותי!
פשוט לא יאומן חוסר המודעות העצמית של אנשים. הם כ"כ שונים מכל האפסים שאני כותבת עליהם. הם כ"כ רציניים ואיכותיים.
כל זה בארבעה ימים, כן?
מחקתי את טינדר ובאמבל. ואני שוב נכנסת לגמילה. ניקוי רעלים. קצתי בשקרנים, קצתי באנשים שאיכות היא מהם והלאה. החרמנות גומרת עליי, אבל הגועל גובר עליה.
אולי המקלחת השלישית היום תעזור.
