במרץ נפגשתי עם מישהו מהכלוב. היה סשן מעולה כי דיברנו בערך יומיים בלי הפסקה על כל פרט ופרט. בטלפון, בהודעות טקסט. מה יהיה איך מתי וכמה.
לפי מיטב המסורת, לאחר הפגישה הוא החזיק אותי על אש קטנה בשיחות קצרות כל יום יומיים.
ואז ראיתי אותו בפייסבוק. יש לנו חברה משותפת, מסתבר. לא זו בלבד שהוא נשוי וכותב פוסטים מרגשים על אשת חיקו המופלאה, הוא שיקר לי גם לגבי שמו.
החיים המשיכו, ולפני שבוע, הודעה ממנו פה בכלוב. וייב חזק של חתירה למגע.
כתבתי לו שיש לנו חברת פייסבוק משותפת ושאני יודעת שהוא נשוי וששמו שונה מזה שאמר לי.
תודה לספר הפנים הגדול ולצוקי מייסדו.
לפני חודשים רבים, באמבל מצא לי שידוך פוטנציאלי. התחלנו לשוחח, ובאוויר התפשט ניחוח סליזי חריף. גדעתי אותו באיבו, ריססתי את באמבל במטהר האוויר החזק ביותר שהיה לי, והמשכתי בחיי.
והנה אתמול, התאמה בבאמבל. בחור טוב מראה, גם אם מעט גבוה מדי. עד מהרה הבנו שזו הפעם השנייה שאנו מותאמים. מאחר שהייתי (ועודני) חרמנית טילים, הכלתי את הסליז. אלא שבשיחת הוידאו שלנו, התגלה בחור שלא דומה ולו במעט לתמונה שהחלקתי ימינה.
פרצופו האמיתי התגלה בשנית.
הוא ממש רצה שאחשוף טפח ואגלה טפחיים, וזכה כמובן לכתף קרה, וגם היא מכוסה היטב. נודרת שאילו היה לי שביס בבית, הייתי חובשת גם אותו. בורקה, רעלה, הינומה. מה חבל שאני אתאיסטית ומעולם לא נישאתי.
פנים אמיתיות, קווים לדמותן.