מרגע זה אתה עושה רק מה שאני אומרת לך, אני אומרת לו.
הוא על הברכיים, ידיים מאחורי הגב, גו זקוף ומבט מושפל.
הגעת לכאן כדי לשרת, לציית ולענג.
אתה לא מדבר, לא יוזם, לא שואל. אתה מציית.
אתה כל הזמן דרוך וקשוב לי ולצרכים שלי. אם הכוס שלי ריקה, אתה מוזג לי עוד יין. כשאני מושיטה לך אותה, אתה מפסיק מה שאתה עושה ומניח אותה על השולחן.
בכל רגע נתון אתה פעיל. אתה מעסה, מנשק, מלטף, קם, הולך, מביא, מגיש.
אתה עמל ואני נחה. נושמת. אפופה בענן של רכות ועונג. שנינו מרוכזים בנוחות ובעונג שלי.
לא תקבל פרס כלשהו על עבודה טובה ושרות מסור. בשביל זה באת הרי. השרות המסור הוא הפרס שלך. אבל בהחלט תקבל עונש על כל טעות. מיידי וחד.
על דיבור בלי שפניתי אליך. על שגרמת לי להמתין לך. על אי הבנת פקודה. על מגע לוחץ מדי או חלילה, מדגדג. על אי סיום משפט בגבירתי. על מבט ישיר בי במקום מבט מושפל.
לפעמים זו תהיה סטירה. לפעמים צביטה בפטמה או הצלפה בישבן או בזין. לפעמים משיכה אלימה ברצועה. לפעמים תצטרך להתנצל. תמיד תצטרך להודות לי.
אתה תעשה הכל למעני, ואני לא אעשה שום דבר למענך. אין פה תן וקח. אתה רק נותן, ואני רק אקח. אם אתה לא נהנה מהשירות, הנתינה וההתמסרות, זב"שך.
אם יבוא לי ללטף את הראש שלך, אעשה זאת. אם ארצה שתגמור, תגמור. אם לא, לא.
זו כל התורה. פשוט מאד, לא?
