כשאני צופה בפורנו, תמיד בדס"מ, פחות קריטי לי אם זה פמדום, מיילדום, שליטה בין לסביות או בין גייז.
מה שמדליק אותי הוא יחסי הכוחות והכוחניות. העובדה שהצד השולט לוקח בכוח, חומס, ולא בוחל באמצעים.
אם הצד הנשלט משדר שהוא בעניין, זה בונוס אדיר. כי אז אפשר לאחוז במקל משני קצותיו: גם להשפיל, להכאיב, להשתמש ולשלוט וגם לשמור על מצפון נקי.
לאחוז במקל משני קצותיו זה אחלה, במיוחד כשכל קצה מותאם להכאיב באופן שונה.
לראות את הצד הנשלט מרייר וכמה לפקודה, לסטירה, לשרת ולענג זה אולי הדבר הכי מחרמן בעיניי בסשן.
כשהצד הנשלט בעניין, הוא ישמח ללקק או למצוץ. זה לא אומר שאי אפשר לדחוף לו את הראש עמוק. להיפך. הכי כיף זה להכווין בכוח. וגם אם הנשלט עושה עבודה טובה, להעיף לו סטירה, למשוך אותו בכוח, לגרום לו להתחנן לרחמים ולהתעלל בו קצת.
כוחניות. שררה. אדנות.
זה הבסיס. כל השאר נגזר מזה.
מה שאני לא אוהבת בפורנו זה מה שטרן אוף בעיניי גם מחוצה לו: כאב והשפלה לשם עצמם, בלי יחסי השליטה שנותנים להם גושפנקה. זה לא מחרמן, זה מזעזע.
והצגת האישה כאובייקט לסיפוק הפנטזיה הגברית, כמו פמדום שבו היא לובשת בגדים לא נוחים, נועלת עקבים גבוהים ולא מקבלת עינוג ושירות מיני מצד הנשלט. פורנו גייז ולסביות חף מזה, תודה לאלות.
שיהיה סופשבוע יצרי, מטונף, מיני, אינטימי ואוהב.
