אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המנטליסטית

תעוד של שיחות וחוויות שמראה את הפער בין הדימוי הזוהר של שולטת עטוית עור על עקבים שלרגליה נשלט חטוב וצייתן לבין המציאות ההו כה עגומה.
לפני 5 שנים. 25 בספטמבר 2019 בשעה 19:04

יש משהו מגרה במיוחד בעונשים. 

מבהירים לנשלט במה חטא, נותנים לו עונש קצוב, ונהנים לראות אותו מבצע או מקבל אותו בצייתנות ובהכנעה. 

עמוד בפינה עם הפנים לקיר, פישוק קל וידיים מאחורי הגב במשך שבע דקות. מכוונת סטופר שיצלצל כשנגמר הזמן.

מדי פעם אני עוברת לידך, צובטת לך בישבן או מפליקה לך קצת, אבל רוב הזמן אני פשוט מתעלמת ממך. אחרי הכל, עונש. 

כשנגמר הזמן, אתה מוזמן לחזור למיטה. הכל נסלח ונשכח. עד העונש הבא. 

יודע את מקומו​(נשלט) - מודה אהבתי.
לפני 5 שנים
צביקוש​(נשלט) - עד העונג הבא
לפני 5 שנים
צביקוש​(נשלט) - כייף לקרוא
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י