אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המנטליסטית

תעוד של שיחות וחוויות שמראה את הפער בין הדימוי הזוהר של שולטת עטוית עור על עקבים שלרגליה נשלט חטוב וצייתן לבין המציאות ההו כה עגומה.
לפני 5 שנים. 16 בנובמבר 2019 בשעה 13:13

שמונה בערב בדיוק. דפיקה בדלת. אני פותחת לך. אתה נכנס. אני נעמדת בגבי לדלת, מביטה בפנים היפות שלך ומחייכת. ערב טוב, דוד. 

ערב טוב, גבירתי. 

אני גומאת את המרחק בינינו בצעד אחד. מעבירה יד בשיער החלק שלך. יפה שלי. מחליקה על הלחי.

תנשק. 

אתה מנשק את היד שלי. 

עכשיו תלקק. 

מתחת לחלוק אני מרגישה את חלציי בוערים. 

תתפשט ותגיע למיטה. 

אני פושטת את החלוק ונשכבת בצד שלי. 

אתה מגיע. החדר חשוך. אתה נשכב על הגב בצד שלך ומצליב ידיים מאחורי הראש. 

אני ממזמזת אותך קצת, מתענגת על הגוף הרזה והמוצק והצעיר שלך. 

תאונן לי. אני רוצה לגמור. 

האצבעות המיומנות שלך מעסות לי את הדגדגן, עוברות לאורך השפתיים. מגיעות לפתח הנרתיק אבל לא עוברות אותו. 

אורגזמה ראשונה של חרמנות נואשת. צ'ק. 

עכשיו אפשר להתחיל להשתעשע ברצינות. אני מצווה עליך לפתוח את הכלובון. אסור לך לגעת בזין. הוא שלי. אני מלטפת אותו ונהנית להרגיש אותו מתקשה. אני נשכבת מעליך, מתחככת בו. מסיטה את הראש שלך שמאלה ומלקקת את הצוואר שלך.

שולפת קונדום מהמגירה. 

שים. 

נשעבת על הגב. מפשקת רגליים. 

תכניס אותו. בלי ידיים. לאט. עד הסוף. תוציא כמעט עד הסוף. תמשיך. 

יד אחת שלי לשה את אחוריך, מפליקה קצת. רגל שמאל שלי מונחת על כתף ימין שלך. 

תנשק. 

עכשיו צא. 

רד. 

אחרי שעינגת אותי עם אצבעות וזין, עכשיו תור הלשון. אני מלטפת לך את השיער. אני דוחפת את הראש שלך עמוק. אני מצווה עליך להוציא לשון ומאוננת עליה. 

עכשיו הגיע הזמן לאורגזמה נוספת. אני מתהפכת על הבטן, מאוננת מהר וחזק, ואתה מנשק לי את הגב, מלקק את הישבן שלי, עושה לי רימינג ומוסיף אצבע בין הירכיים. 

הפעם לוקח לי לא מעט זמן להתאושש. אתה הולך לאמבטיה, שוטף פנים וידיים, חוזר ונעמד בפינה עם הגב אליי.

מחכה. 

ממתין. 

בוא, עבד. 

על הברכיים מולי.

מלטפת את השיער שלך. סטירות קטנות ניחתות על הלחי שלך. 

כלב טוב. בוא, עלה למיטה ותאונן לי על הרגל. בלי לגעת בזין. ולא לגמור בלי רשות. 

יש לך חלון הזדמנויות. משהו כמו חמש דקות לפני שאני מאבדת סבלנות. אם הצלחת לגמור בזמן הזה, אתה מלקק את הזרע שלך מהרגל שלי. אם לא, אתה נשלח הביתה בלי לגמור. 

לילה טוב, חמוד. נתראה בשבוע הבא. 

שרף אורנים​(אחר) - אני מוטרף מחלון ההזדמנות הזאת לגמירה... חמש דקות זה מלא זמן, בדרך אני אני מצליח להביא את עצמי לפורקן תוך דקה ולפעמים אפילו פחות, הרבה פחות...
לפני 5 שנים
Netrunner​(נשלט) - אפשר גם שהיא תספור לאחור, זה גם כיף.
לפני 5 שנים
Menta​(שולטת) - מי זו היא?
לפני 5 שנים
Netrunner​(נשלט) - לא מדובר על מישהי ספציפית, היא = השולטת בסיטואציה
לפני 5 שנים
Menta​(שולטת) - זה הפוסט שלי. יש פה מקום רק לשולטת אחת.
לפני 5 שנים
Netrunner​(נשלט) - נתתי לשרף רעיון בהשראת הפוסט שלך ;)
לפני 5 שנים
Menta​(שולטת) - תפסיק להסגביר לי את המטבן מאליו וקבל את ההערה. לא כותבים היא ערטילאי בתגובה לפוסט של שולטת ספציפית. תודה.
לפני 5 שנים
Netrunner​(נשלט) - חוץ מהעובדה שזה הבלוג שלך השתמשת בטיעונים דיי מעליבים ומזלזלים - אף אחד לא הסגביר לך, אז תפסיקי עם המיזאנדריה. לא כל הסבר בין שני בני אדם הוא הסגברה והקלף הגנדרי ככ לא קשור לכאן. שנית, סליחה שלא ידעתי את הכללים הלא כתובים של בלוגים של שולטות.
לפני 5 שנים
Menta​(שולטת) - שום מיזאנדריה. נימוס בסיסי. להכניס את הפנטזיות שלך בתגובה לפוסט אישי שלי בבלוג, שלי זה לא מכבד ולא לעניין.
כששאלתי מי זו היא, זו לא היתה שאלת תם. ענית כאילו לא הבנתי. ולכן, הסגברת לי.
תחשוב איך היית מרגיש אם אנשים היו מגיבים לפוסט שלך באפשר שהוא גם יעדה ככה וככה, כשהוא זה לא אתה, ומתארים אקטים שזרים לרוח הפוסט האישי שלך שכתבת מתוך כמיהה והעדפות אישיות.
אני מצפה שתגובןת לפוסט שלי יתיחסו לתוכן שלו ואליי ככותבת שלו ולא יהפכן אותו לחומר לפנטזיות.
לפני 5 שנים
שרף אורנים​(אחר) - אם היית קורר את את הפוסטים שלי היית מגלה היא סופרת לאחור וזה פאקינג מטריף
לפני 5 שנים
צביקוש​(נשלט) - העיקר שאת גמרת. איפה המפתח האדום?
לפני 5 שנים
Menta​(שולטת) - קבור בין העמודים של הספר משה חוואטו והעורב.
לפני 5 שנים
צביקוש​(נשלט) - אני מתכוון לעבור עמוד עמוד בשקיקה אמיתית
לפני 5 שנים
mosheomer - וואו.... יכולת כתיבה מדהימה :)
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י