גם מילים גורמות כאב

היום מישהו אמר לי:

"אף אחד לא רוצה להיות הפטיש של מישהו"

או שהוא עיוור,

או שוניל זה אקסטרימי מידי עבורו

אל תבוא אליי חצוי

תגיע שלם

אני כבר אדאג לפרק,

לרסק,

לשבור,

ולבנות אותך בדיוק,

אבל בדיוק

כמו שאני רוצה

כשגבר, שאני פוגשת במקום נטול רקע שחור ואדום,

מביט בי באישונים יודעי דבר

ואז משפיל מבט.

אני תוהה- מה בי משדר את זה.

השבוע מישהו כינה אותי "מלכת האופל"

מודה שהתרגשתי מהאינטיליגנציה הרגשית שלו.

מישהו אחר, השפיל מבט והתנצל. באמת שלא היה לו על מה.

יכול להיות שמסתובבים מחוץ לכלוב כלבלבים נטושים?

או שאולי, אחרי כל השנים האלה, אני רואה בכם, הגברים, את מה שאני רוצה לראות?

אני לא הכל או כלום,

גם אתה.

ואנחנו לא קיבלנו תפקיד בהצגה שהקירות הם הקהל שלה.

האביזרים הם שלנו, הם לא אביזרי במה.

הם כואבים באמת, והם נשארים איתי פיזית, ואיתך על העור.

כשאני או אתה, הכל או כלום,

אז ברור שזה לא אמיתי.

ואני אוהבת אותך אמיתי,

וגם אותי.

ועם כל זה,

עדיין

עדיף כלום מכמעט.

תנשום באמת

תכאב באמת

תיתן לדמעות להשתחרר, באמת.

כי רק כשאתה מתמסר באמת

תקבל את כולי, כמו שאני

ואת המציאות,

מורכבת, משפילה, מכאיבה, מענגת, ממלאת ומספקת.

ובסוף, כל מה שאנחנו צריכים,

כולנו,

זה אותנו.

(ואתה צריך אותי, כי רק כשאתה שלי, יש לך אותך. אותך האמיתי)

אני לא היעד,

אני הדרך.

השבילים הם שלי

ובהם אתה תצעד.

גם אם תפצע,

תמעד

או תשרט מענפים בצידי השביל.

בסופה לא תגיע אליי

אני הדרך

בסופה תגיע אליך.

רגע לפני הדמעה,

כשהעיניים נוצצות

והלחיים סמוקות.

רגע לפני ההתפרקות,

כשהכל מתוח

והשערות סומרות.

רגע לפני שנרדם,

כשהרצפה קרה

והמחשבות לא כבות.

רגע לפני שמשהו קטן כזה נגמר,

משהו גדול באמת, מתחיל.

לא זה לא.

לא מסתתר שם 'כן',

או 'אולי'

ואפילו לא 'אם'.

אל תנהל איתי משא ומתן,

אל תשאל 'למה',

זה לא מעניין אותי להרחיב מה הסיבה,

וזה לא יתרום לך בשום צורה.

לא זה לא.

פשוט תקבל את זה.

נסיונות נואלים לשלוח 

מאות הודעות ללא תכלית,

יהפכו את ה'לא' ל'לא!!'.

אני יודעת מה אני רוצה,

אל תפקפק ביכולת השיפוט שלי,

ואל תגיד לי שההפסד שלי,

זה לא עושה עליי רושם.

לא זה לא.

בכל שפה, בכל אינטונציה.

לא זה לא.

אתה מסתיר אותה,

בשכבות

של חיוך,

של בית במושב,

עם אישה

ושתי בנות חמודות.

אתה מגן עליה

בשכבות

של הצלחות

של מבט גברי

כריזמה מולדת,

נשים שנופלות לרגליך.

אתה מחביא אותה

בשכבות

של גוף מטופח

של יכולת ביטוי

מהמופלאות שהיכרתי.

כובש במילים.

אתה משפיל מבט רק מולי,

כי אתה יודע

שאם תישיר אותו

אראה אותה באישוניך

ואדע

את מה שגם אתה

קצת מפחד

לדעת.

לימדתי אותך לספוג כאבים

לצלוח ימים

להתגבר על הלילות.

לימדתי אותך לבכות באמת,

לקלף פצעים

לחיות עם צלקות.

לימדתי אותך לצמוח מלמטה

להתגאות בחולשות

לגלות את החוזקות.

לימדתי אותך שאתה מסוגל

לאהוב מרחוק

להעריץ מלמטה.

אבל לא הצלחתי ללמד אותך

להשלים באמת

עם מי שאתה.

השארת רישום דהוי

של מי שהיית לפני שהפכת

לכלום.

הודעות 1-5555: "אני לא כמו כולם"

מי זה ה"כולם" הזה שאף אחד לא רוצה להיות כמוהו?