לפני 4 שנים. 13 ביוני 2020 בשעה 21:41
בתוך יער, בין הרבה עצים
אני מצליחה להוציא ממך קצת יותר,
ממה שאתה מצליח מאחורי דלת סגורה.
יש לך קהל של צמחים, וחרקים
כאלה שלא מדברים.
רק הם שומעים את הכאב שלך,
צופים בך, נטול בגדים
עומד על הברכיים
ומלקק.
האוויר והשמיים, מעניקים תהודה אחרת
לזעקות האילמות שלך.
הפחד שמישהו יעבור ויראה אותך קשור ומתחנן,
גורם לקצב הלב שלך להשתנות.
כאן, בטבע, אתה יודע, שאתה לא רוצה לברוח.
משהו בחופשיות הזו של הטבע
מעצים את הרצון שלך להיות כלוא.
