הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

צריך הרבה סבלנות איתךָ.

צריך הרבה אורך רוח ונשימה.

כמו פרפר לאש אתה מתקרב אלי,

ואז מתרחק כשנהיה חם מדי,

כשנהיה קרוב מדי,

כשנהיה תלוי מדי.

והמחול הזה,

שאתה חג מסביבי, 

מתקרב ומתרחק,

מתחמם ומתקרר,

מצריך הרבה סבלנות.

יש לי, סבלנות.

יש לי, אותךָ.

גם כשאתה נעלם לחושך,

אני יודעת שתחזור לאור.

אני כאן.