לפני 8 שנים. 20 בפברואר 2016 בשעה 23:04
בנְכַר הזמן זורם אחרת.
הוא מתקתק בקצב שונה.
עברו עשרה ימים שהרגישו כמו
דקה
שעה
ונצח
בו זמנית.
עברו עשרה ימים שבהם חוויתי
עבר
הווה
וקצת פנטזיות לעתיד.
מחשבות רצות לשני קטבים.
הייתי יכולה להמשיך עוד שנה ככה.
אני רוצה הביתה עכשיו.
כי בנְכַר הזמן זורם אחרת,
והנְכַר תלוש לי מהמציאות.
כי הנְכַר הוא לא בית.